לב האזינו השמים ואדברה; ותשמע הארץ אמרי-פי: 2 יערף כמטר לקחי, תזל כטל אמרתי; כשעירם עלי-דשא, וכרביבים עלי-עשב: 3 כי שם יהוה אקרא; הבו גדל לאלהינו: 4 הצור תמים פעלו, כי כל-דרכיו משפט; אל אמונה ואין עול, צדיק וישר הוא: 5 שחת לו לא בניו מומם; דור עקש ופתלתל: 6 ה-ליהוה תגמלו-זאת, עם נבל ולא חכם; הלוא-הוא אביך קנך, הוא עשך ויכננך: 7 זכר ימות עולם, בינו שנות דור-ודור; שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך: 8 בהנחל עליון גוים, בהפרידו בני אדם; יצב גבלת עמים, למספר בני ישראל: 9 כי חלק יהוה עמו; יעקב חבל נחלתו: 10 ימצאהו בארץ מדבר, ובתהו ילל ישמן; יסבבנהו יבוננהו, יצרנהו כאישון עינו: 11 כנשר יעיר קנו, על-גוזליו ירחף; יפרש כנפיו יקחהו, ישאהו על-אברתו: 12 יהוה בדד ינחנו; ואין עמו אל נכר: 13 ירכבהו על-במותי (במתי) ארץ, ויאכל תנובת שדי; וינקהו דבש מסלע, ושמן מחלמיש צור: 14 חמאת בקר וחלב צאן, עם-חלב כרים ואילים בני-בשן ועתודים, עם-חלב כליות חטה; ודם-ענב תשתה-חמר: 15 וישמן ישרון ויבעט, שמנת עבית כשית; ויטש אלוה עשהו, וינבל צור ישעתו: 16 יקנאהו בזרים; בתועבת יכעיסהו: 17 יזבחו, לשדים לא אלה, אלהים לא ידעום; חדשים מקרב באו, לא שערום אבתיכם: 18 צור ילדך תשי; ותשכח אל מחללך: 19 וירא יהוה וינאץ; מכעס בניו ובנתיו: 20 ויאמר, אסתירה פני מהם, אראה מה אחריתם; כי דור תהפכת המה, בנים לא-אמן בם: 21 הם קנאוני בלא-אל, כעסוני בהבליהם; ואני אקניאם בלא-עם, בגוי נבל אכעיסם: 22 כי-אש קדחה באפי, ותיקד עד-שאול תחתית; ותאכל ארץ ויבלה, ותלהט מוסדי הרים: 23 אספה עלימו רעות; חצי אכלה-בם: 24 מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי; ושן-בהמות אשלח-בם, עם-חמת זחלי עפר: 25 מחוץ תשכל-חרב, ומחדרים אימה; גם-בחור גם-בתולה, יונק עם-איש שיבה: 26 אמרתי אפאיהם; אשביתה מאנוש זכרם: 27 לולי, כעס אויב אגור, פן-ינכרו צרימו; פן-יאמרו ידינו רמה, ולא יהוה פעל כל-זאת: 28 כי-גוי אבד עצות המה; ואין בהם תבונה: 29 לו חכמו ישכילו זאת; יבינו לאחריתם: 30 איכה ירדף אחד אלף, ושנים יניסו רבבה; אם-לא כי-צורם מכרם, ויהוה הסגירם: 31 כי לא כצורנו צורם; ואיבינו פלילים: 32 כי-מגפן סדם גפנם, ומשדמת עמרה; ענבמו ענבי-רוש, אשכלת מררת למו: 33 חמת תנינם יינם; וראש פתנים אכזר: 34 הלא-הוא כמס עמדי; חתם באוצרתי: 35 לי נקם ושלם, לעת תמוט רגלם; כי קרוב יום אידם, וחש עתדת למו: 36 כי-ידין יהוה עמו, ועל-עבדיו יתנחם; כי יראה כי-אזלת יד, ואפס עצור ועזוב: 37 ואמר אי אלהימו; צור חסיו בו: 38 אשר חלב זבחימו יאכלו, ישתו יין נסיכם; יקומו ויעזרכם, יהי עליכם סתרה: 39 ראו עתה, כי אני אני הוא, ואין אלהים עמדי; אני אמית ואחיה, מחצתי ואני ארפא, ואין מידי מציל: 40 כי-אשא אל-שמים ידי; ואמרתי חי אנכי לעלם: 41 אם-שנותי ברק חרבי, ותאחז במשפט ידי; אשיב נקם לצרי, ולמשנאי אשלם: 42 אשכיר חצי מדם, וחרבי תאכל בשר; מדם חלל ושביה, מראש פרעות אויב: 43 הרנינו גוים עמו, כי דם-עבדיו יקום; ונקם ישיב לצריו, וכפר אדמתו עמו: פ
44 ויבא משה, וידבר את-כל-דברי השירה-הזאת באזני העם; הוא והושע בן-נון: 45 ויכל משה, לדבר את-כל-הדברים האלה אל-כל-ישראל: 46 ויאמר אלהם שימו לבבכם, לכל-הדברים, אשר אנכי מעיד בכם היום; אשר תצום את-בניכם, לשמר לעשות, את-כל-דברי התורה הזאת: 47 כי לא-דבר רק הוא מכם, כי-הוא חייכם; ובדבר הזה, תאריכו ימים על-האדמה, אשר אתם עברים את-הירדן שמה לרשתה: פ
48 וידבר יהוה אל-משה, בעצם היום הזה לאמר: 49 עלה אל-הר העברים הזה הר-נבו, אשר בארץ מואב, אשר על-פני ירחו; וראה את-ארץ כנען, אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה: 50 ומת, בהר אשר אתה עלה שמה, והאסף אל-עמיך; כאשר-מת אהרן אחיך בהר ההר, ויאסף אל-עמיו: 51 על אשר מעלתם בי, בתוך בני ישראל, במי-מריבת קדש מדבר-צן; על אשר לא-קדשתם אותי, בתוך בני ישראל: 52 כי מנגד תראה את-הארץ; ושמה לא תבוא, אל-הארץ אשר-אני נתן לבני ישראל: פ