ז כי יביאך יהוה אלהיך, אל-הארץ אשר-אתה בא-שמה לרשתה; ונשל גוים-רבים מפניך החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי, והחוי והיבוסי, שבעה גוים, רבים ועצומים ממך: 2 ונתנם יהוה אלהיך לפניך והכיתם; החרם תחרים אתם, לא-תכרת להם ברית ולא תחנם: 3 ולא תתחתן בם; בתך לא-תתן לבנו, ובתו לא-תקח לבנך: 4 כי-יסיר את-בנך מאחרי, ועבדו אלהים אחרים; וחרה אף-יהוה בכם, והשמידך מהר: 5 כי-אם-כה תעשו להם, מזבחתיהם תתצו, ומצבתם תשברו; ואשירהם תגדעון, ופסיליהם תשרפון באש: 6 כי עם קדוש אתה, ליהוה אלהיך; בך בחר יהוה אלהיך, להיות לו לעם סגלה, מכל העמים, אשר על-פני האדמה: ס 7 לא מרבכם מכל-העמים, חשק יהוה בכם ויבחר בכם; כי-אתם המעט מכל-העמים: 8 כי מאהבת יהוה אתכם, ומשמרו את-השבעה אשר נשבע לאבתיכם, הוציא יהוה אתכם ביד חזקה; ויפדך מבית עבדים, מיד פרעה מלך-מצרים: 9 וידעת, כי-יהוה אלהיך הוא האלהים; האל הנאמן, שמר הברית והחסד, לאהביו ולשמרי מצותו (מצותיו) לאלף דור: 10 ומשלם לשנאיו אל-פניו להאבידו; לא יאחר לשנאו, אל-פניו ישלם-לו: 11 ושמרת את-המצוה ואת-החקים ואת-המשפטים, אשר אנכי מצוך היום לעשותם: פ
12 והיה עקב תשמעון, את המשפטים האלה, ושמרתם ועשיתם אתם; ושמר יהוה אלהיך לך, את-הברית ואת-החסד, אשר נשבע לאבתיך: 13 ואהבך, וברכך והרבך; וברך פרי-בטנך ופרי-אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך, שגר-אלפיך ועשתרת צאנך, על האדמה, אשר-נשבע לאבתיך לתת לך: 14 ברוך תהיה מכל-העמים; לא-יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך: 15 והסיר יהוה ממך כל-חלי; וכל-מדוי מצרים הרעים אשר ידעת, לא ישימם בך, ונתנם בכל-שנאיך: 16 ואכלת את-כל-העמים, אשר יהוה אלהיך נתן לך, לא-תחס עינך עליהם; ולא תעבד את-אלהיהם, כי-מוקש הוא לך: ס 17 כי תאמר בלבבך, רבים הגוים האלה ממני; איכה אוכל להורישם: 18 לא תירא מהם; זכר תזכר, את אשר-עשה יהוה אלהיך, לפרעה ולכל-מצרים: 19 המסת הגדלת אשר-ראו עיניך, והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה, אשר הוצאך יהוה אלהיך; כן-יעשה יהוה אלהיך לכל-העמים, אשר-אתה ירא מפניהם: 20 וגם את-הצרעה, ישלח יהוה אלהיך בם; עד-אבד, הנשארים והנסתרים מפניך: 21 לא תערץ מפניהם; כי-יהוה אלהיך בקרבך, אל גדול ונורא: 22 ונשל יהוה אלהיך את-הגוים האל מפניך מעט מעט; לא תוכל כלתם מהר, פן-תרבה עליך חית השדה: 23 ונתנם יהוה אלהיך לפניך; והמם מהומה גדלה, עד השמדם: 24 ונתן מלכיהם בידך, והאבדת את-שמם, מתחת השמים; לא-יתיצב איש בפניך, עד השמדך אתם: 25 פסילי אלהיהם תשרפון באש; לא-תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך, פן תוקש בו, כי תועבת יהוה אלהיך הוא: 26 ולא-תביא תועבה אל-ביתך, והיית חרם כמהו; שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי-חרם הוא: פ