טו ויעש-לו בתים בעיר דויד; ויכן מקום לארון האלהים, ויט-לו אהל: 2 אז אמר דויד, לא לשאת את-ארון האלהים, כי אם-הלוים; כי-בם בחר יהוה, לשאת את-ארון יהוה ולשרתו עד-עולם: ס 3 ויקהל דויד את-כל-ישראל אל-ירושלם; להעלות את-ארון יהוה, אל-מקומו אשר-הכין לו: 4 ויאסף דויד את-בני אהרן ואת-הלוים: 5 לבני קהת; אוריאל השר, ואחיו מאה ועשרים: ס 6 לבני מררי; עשיה השר, ואחיו מאתים ועשרים: ס 7 לבני גרשום; יואל השר, ואחיו מאה ושלשים: ס 8 לבני אליצפן; שמעיה השר ואחיו מאתים: ס 9 לבני חברון; אליאל השר ואחיו שמונים: ס 10 לבני עזיאל; עמינדב השר, ואחיו מאה ושנים עשר: ס 11 ויקרא דויד, לצדוק ולאביתר הכהנים; וללוים, לאוריאל עשיה ויואל שמעיה, ואליאל ועמינדב: 12 ויאמר להם, אתם ראשי האבות ללוים; התקדשו אתם ואחיכם, והעליתם, את ארון יהוה אלהי ישראל, אל-הכינותי לו: 13 כי למבראשונה לא אתם; פרץ יהוה אלהינו בנו, כי-לא דרשנהו כמשפט: 14 ויתקדשו, הכהנים והלוים; להעלות את-ארון יהוה אלהי ישראל: 15 וישאו בני-הלוים, את ארון האלהים, כאשר צוה משה כדבר יהוה; בכתפם במטות עליהם: פ
16 ויאמר דויד לשרי הלוים, להעמיד, את-אחיהם המשררים, בכלי-שיר נבלים וכנרות ומצלתים; משמיעים להרים-בקול לשמחה: פ
17 ויעמידו הלוים, את הימן בן-יואל, ומן-אחיו, אסף בן-ברכיהו; ס ומן-בני מררי אחיהם, איתן בן-קושיהו: 18 ועמהם אחיהם המשנים; זכריהו בן ויעזיאל ושמירמות ויחיאל ועני אליאב ובניהו ומעשיהו ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל השערים: 19 והמשררים, הימן אסף ואיתן; במצלתים נחשת להשמיע: 20 וזכריה ועזיאל ושמירמות ויחיאל ועני ואליאב, ומעשיהו ובניהו; בנבלים על-עלמות: 21 ומתתיהו ואליפלהו, ומקניהו ועבד אדם, ויעיאל ועזזיהו; בכנרות על-השמינית לנצח: 22 וכנניהו שר-הלוים במשא; יסר במשא, כי מבין הוא: 23 וברכיה ואלקנה, שערים לארון: 24 ושבניהו ויושפט ונתנאל ועמשי וזכריהו ובניהו ואליעזר הכהנים, מחצצרים (מחצרים) בחצצרות, לפני ארון האלהים; ועבד אדם ויחיה, שערים לארון: 25 ויהי דויד וזקני ישראל ושרי האלפים; ההלכים, להעלות את-ארון ברית-יהוה מן-בית עבד-אדם בשמחה: ס 26 ויהי בעזר האלהים, את-הלוים, נשאי ארון ברית-יהוה; ויזבחו שבעה-פרים ושבעה אילים: 27 ודויד מכרבל במעיל בוץ, וכל-הלוים הנשאים את-הארון, והמשררים, וכנניה השר המשא המשררים; ועל-דויד אפוד בד: 28 וכל-ישראל, מעלים את-ארון ברית-יהוה, בתרועה ובקול שופר, ובחצצרות ובמצלתים; משמעים בנבלים וכנרות: 29 ויהי, ארון ברית יהוה, בא עד-עיר דויד; ומיכל בת-שאול נשקפה בעד החלון, ותרא את-המלך דויד מרקד ומשחק, ותבז לו בלבה: פ