יז ויהי כאשר ישב דויד בביתו; ויאמר דויד אל-נתן הנביא, הנה אנכי יושב בבית הארזים, וארון ברית-יהוה תחת יריעות: 2 ויאמר נתן אל-דויד, כל אשר בלבבך עשה; כי האלהים עמך: ס 3 ויהי בלילה ההוא; ויהי דבר-אלהים, אל-נתן לאמר: 4 לך ואמרת אל-דויד עבדי, כה אמר יהוה; לא אתה תבנה-לי הבית לשבת: 5 כי לא ישבתי בבית, מן-היום, אשר העליתי את-ישראל, עד היום הזה; ואהיה מאהל אל-אהל וממשכן: 6 בכל אשר-התהלכתי בכל-ישראל, הדבר דברתי, את-אחד שפטי ישראל, אשר צויתי לרעות את-עמי לאמר; למה לא-בניתם לי בית ארזים: 7 ועתה כה-תאמר לעבדי לדויד, ס כה אמר יהוה צבאות, אני לקחתיך מן-הנוה, מן-אחרי הצאן; להיות נגיד, על עמי ישראל: 8 ואהיה עמך, בכל אשר הלכת, ואכרית את-כל-אויביך מפניך; ועשיתי לך שם, כשם הגדולים אשר בארץ: 9 ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיהו ושכן תחתיו, ולא ירגז עוד; ולא-יוסיפו בני-עולה לבלתו, כאשר בראשונה: 10 ולמימים, אשר צויתי שפטים על-עמי ישראל, והכנעתי את-כל-אויביך; ואגד לך, ובית יבנה-לך יהוה: 11 והיה, כי-מלאו ימיך ללכת עם-אבתיך, והקימותי את-זרעך אחריך, אשר יהיה מבניך; והכינותי את-מלכותו: 12 הוא יבנה-לי בית; וכננתי את-כסאו עד-עולם: 13 אני אהיה-לו לאב, והוא יהיה-לי לבן; וחסדי לא-אסיר מעמו, כאשר הסירותי, מאשר היה לפניך: 14 והעמדתיהו בביתי ובמלכותי עד-העולם; וכסאו יהיה נכון עד-עולם: 15 ככל הדברים האלה, וככל החזון הזה; כן דבר נתן אל-דויד: פ
16 ויבא המלך דויד, וישב לפני יהוה; ויאמר, מי-אני יהוה אלהים ומי ביתי, כי הביאתני עד-הלם: 17 ותקטן זאת בעיניך אלהים, ותדבר על-בית-עבדך למרחוק; וראיתני, כתור האדם המעלה יהוה אלהים: 18 מה-יוסיף עוד דויד אליך לכבוד את-עבדך; ואתה את-עבדך ידעת: 19 יהוה בעבור עבדך וכלבך, עשית את כל-הגדולה הזאת; להדיע את-כל-הגדלות: 20 יהוה אין כמוך, ואין אלהים זולתך; בכל אשר-שמענו באזנינו: 21 ומי כעמך ישראל, גוי אחד בארץ; אשר הלך האלהים לפדות לו עם, לשום לך שם גדלות ונראות, לגרש, מפני עמך אשר-פדית ממצרים גוים: 22 ותתן את-עמך ישראל לך לעם עד-עולם; ואתה יהוה, היית להם לאלהים: 23 ועתה יהוה, הדבר, אשר דברת על-עבדך ועל-ביתו, יאמן עד-עולם; ועשה כאשר דברת: 24 ויאמן ויגדל שמך עד-עולם לאמר, יהוה צבאות אלהי ישראל, אלהים לישראל; ובית-דויד עבדך נכון לפניך: 25 כי אתה אלהי, גלית את-אזן עבדך, לבנות לו בית; על-כן מצא עבדך, להתפלל לפניך: 26 ועתה יהוה, אתה-הוא האלהים; ותדבר על-עבדך, הטובה הזאת: 27 ועתה, הואלת לברך את-בית עבדך, להיות לעולם לפניך; כי-אתה יהוה ברכת, ומברך לעולם: פ