כ ויהי לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים, וינהג יואב את-חיל הצבא וישחת את-ארץ בני-עמון, ויבא ויצר את-רבה, ודויד ישב בירושלם; ויך יואב את-רבה ויהרסה: 2 ויקח דויד את-עטרת-מלכם מעל ראשו וימצאה משקל ככר-זהב, ובה אבן יקרה, ותהי על-ראש דויד; ושלל העיר הוציא הרבה מאד: 3 ואת-העם אשר-בה הוציא, וישר במגרה ובחריצי הברזל ובמגרות, וכן יעשה דויד, לכל ערי בני-עמון; וישב דויד וכל-העם ירושלם: פ
4 ויהי אחריכן, ותעמד מלחמה בגזר עם-פלשתים; אז הכה סבכי החשתי, את-ספי מילדי הרפאים ויכנעו: 5 ותהי-עוד מלחמה את-פלשתים; ויך אלחנן בן-יעור (יעיר), את-לחמי אחי גלית הגתי, ועץ חניתו, כמנור ארגים: 6 ותהי-עוד מלחמה בגת; ויהי איש מדה, ואצבעתיו שש-ושש עשרים וארבע, וגם-הוא נולד להרפא: 7 ויחרף את-ישראל; ויכהו יהונתן, בן-שמעא אחי דויד: 8 אל נולדו להרפא בגת; ויפלו ביד-דויד וביד-עבדיו: פ