כט ויאמר דויד המלך לכל-הקהל, שלמה בני אחד בחר-בו אלהים נער ורך; והמלאכה גדולה, כי לא לאדם הבירה, כי ליהוה אלהים: 2 וככל-כחי הכינותי לבית-אלהי, הזהב לזהב והכסף לכסף והנחשת לנחשת, הברזל לברזל, והעצים לעצים; אבני-שהם ומלואים אבני-פוך ורקמה, וכל אבן יקרה ואבני-שיש לרב: 3 ועוד, ברצותי בבית אלהי, יש-לי סגלה זהב וכסף; נתתי לבית-אלהי למעלה, מכל-הכינותי לבית הקדש: 4 שלשת אלפים ככרי זהב מזהב אופיר; ושבעת אלפים ככר-כסף מזקק, לטוח קירות הבתים: 5 לזהב לזהב ולכסף לכסף, ולכל-מלאכה ביד חרשים; ומי מתנדב, למלאות ידו היום ליהוה: 6 ויתנדבו שרי האבות ושרי שבטי ישראל, ושרי האלפים והמאות, ולשרי מלאכת המלך: 7 ויתנו לעבודת בית-האלהים, זהב ככרים חמשת-אלפים ואדרכנים רבו, וכסף, ככרים עשרת אלפים, ונחשת רבו ושמונת אלפים ככרים; וברזל מאה-אלף ככרים: 8 והנמצא אתו אבנים, נתנו לאוצר בית-יהוה; על יד-יחיאל הגרשני: 9 וישמחו העם על-התנדבם, כי בלב שלם, התנדבו ליהוה; וגם דויד המלך, שמח שמחה גדולה: פ
10 ויברך דויד את-יהוה, לעיני כל-הקהל; ויאמר דויד, ברוך אתה יהוה אלהי ישראל אבינו, מעולם ועד-עולם: 11 לך יהוה הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי-כל בשמים ובארץ; לך יהוה הממלכה, והמתנשא לכל לראש: 12 והעשר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל, ובידך כח וגבורה; ובידך, לגדל ולחזק לכל: 13 ועתה אלהינו, מודים אנחנו לך; ומהללים לשם תפארתך: 14 וכי מי אני ומי עמי, כי-נעצר כח, להתנדב כזאת; כי-ממך הכל, ומידך נתנו לך: 15 כי-גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל-אבתינו; כצל ימינו על-הארץ ואין מקוה: 16 יהוה אלהינו, כל ההמון הזה אשר הכיננו, לבנות-לך בית לשם קדשך; מידך היא (הוא) ולך הכל: 17 וידעתי אלהי, כי אתה בחן לבב, ומישרים תרצה; אני, בישר לבבי התנדבתי כל-אלה, ועתה, עמך הנמצאו-פה, ראיתי בשמחה להתנדב-לך: 18 יהוה, אלהי אברהם יצחק וישראל אבתינו, שמרה-זאת לעולם, ליצר מחשבות לבב עמך; והכן לבבם אליך: 19 ולשלמה בני, תן לבב שלם, לשמור מצותיך, עדותיך וחקיך; ולעשות הכל, ולבנות הבירה אשר-הכינותי: פ
20 ויאמר דויד לכל-הקהל, ברכו-נא את-יהוה אלהיכם; ויברכו כל-הקהל, ליהוה אלהי אבתיהם, ויקדו וישתחוו ליהוה ולמלך: 21 ויזבחו ליהוה זבחים ויעלו עלות ליהוה, למחרת היום ההוא, פרים אלף אילים אלף כבשים אלף ונסכיהם; וזבחים לרב לכל-ישראל: 22 ויאכלו וישתו לפני יהוה ביום ההוא בשמחה גדולה; וימליכו שנית לשלמה בן-דויד, וימשחו ליהוה לנגיד ולצדוק לכהן: 23 וישב שלמה על-כסא יהוה למלך תחת-דויד אביו ויצלח; וישמעו אליו כל-ישראל: 24 וכל-השרים והגברים, וגם כל-בני המלך דויד; נתנו יד, תחת שלמה המלך: 25 ויגדל יהוה את-שלמה למעלה, לעיני כל-ישראל; ויתן עליו הוד מלכות, אשר לא-היה על-כל-מלך לפניו על-ישראל: פ
26 ודויד בן-ישי, מלך על-כל-ישראל: 27 והימים, אשר מלך על-ישראל, ארבעים שנה; בחברון מלך שבע שנים, ובירושלם מלך שלשים ושלוש: 28 וימת בשיבה טובה, שבע ימים עשר וכבוד; וימלך שלמה בנו תחתיו: 29 ודברי דויד המלך, הראשנים והאחרנים; הנם כתובים, על-דברי שמואל הראה, ועל-דברי נתן הנביא, ועל-דברי גד החזה: 30 עם כל-מלכותו וגבורתו; והעתים, אשר עברו עליו ועל-ישראל, ועל כל-ממלכות הארצות: פ