י וילך רחבעם שכמה; כי שכם באו כל-ישראל להמליך אתו: 2 ויהי כשמע ירבעם בן-נבט והוא במצרים, אשר ברח, מפני שלמה המלך; וישב ירבעם ממצרים: 3 וישלחו ויקראו-לו, ויבא ירבעם וכל-ישראל; וידברו, אל-רחבעם לאמר: 4 אביך הקשה את-עלנו; ועתה הקל מעבדת אביך הקשה, ומעלו הכבד אשר-נתן עלינו ונעבדך: 5 ויאמר אלהם, עוד שלשת ימים ושובו אלי; וילך העם: ס 6 ויועץ המלך רחבעם, את-הזקנים אשר-היו עמדים, לפני שלמה אביו, בהיתו חי לאמר; איך אתם נועצים, להשיב לעם-הזה דבר: 7 וידברו אליו לאמר, אם-תהיה לטוב להעם הזה ורציתם, ודברת אלהם דברים טובים; והיו לך עבדים כל-הימים: 8 ויעזב את-עצת הזקנים אשר יעצהו; ויועץ, את-הילדים אשר גדלו אתו, העמדים לפניו: 9 ויאמר אלהם, מה אתם נועצים, ונשיב דבר את-העם הזה; אשר דברו אלי לאמר, הקל מן-העל, אשר-נתן אביך עלינו: 10 וידברו אתו, הילדים אשר גדלו אתו לאמר, כה-תאמר לעם אשר-דברו אליך לאמר, אביך הכביד את-עלנו, ואתה הקל מעלינו; כה תאמר אלהם, קטני עבה ממתני אבי: 11 ועתה, אבי העמיס עליכם על כבד, ואני אסיף על-עלכם; אבי, יסר אתכם בשוטים, ואני בעקרבים: ס 12 ויבא ירבעם וכל-העם אל-רחבעם ביום השלשי; כאשר דבר המלך לאמר, שובו אלי ביום השלשי: 13 ויענם המלך קשה; ויעזב המלך רחבעם, את עצת הזקנים: 14 וידבר אלהם, כעצת הילדים לאמר, אכביד את-עלכם, ואני אסיף עליו; אבי, יסר אתכם בשוטים, ואני בעקרבים: 15 ולא-שמע המלך אל-העם; כי-היתה נסבה מעם האלהים, למען הקים יהוה את-דברו, אשר דבר ביד אחיהו השלוני, אל-ירבעם בן-נבט: 16 וכל-ישראל, כי לא-שמע המלך להם, וישיבו העם את-המלך לאמר מה-לנו חלק בדויד ולא-נחלה בבן-ישי, איש לאהליך ישראל, עתה ראה ביתך דויד; וילך כל-ישראל לאהליו: ס 17 ובני ישראל, הישבים בערי יהודה; וימלך עליהם רחבעם: 18 וישלח המלך רחבעם, את-הדרם אשר על-המס, וירגמו-בו בני-ישראל אבן וימת; והמלך רחבעם, התאמץ לעלות במרכבה, לנוס ירושלם: ס 19 ויפשעו ישראל בבית דויד, עד היום הזה: ס