טז בשנת שלשים ושש למלכות אסא, עלה בעשא מלך-ישראל על-יהודה, ויבן את-הרמה; לבלתי, תת יוצא ובא, לאסא מלך יהודה: 2 ויצא אסא כסף וזהב, מאצרות בית יהוה ובית המלך; וישלח, אל-בן-הדד מלך ארם, היושב בדרמשק לאמר: 3 ברית ביני ובינך, ובין אבי ובין אביך; הנה שלחתי לך כסף וזהב, לך הפר בריתך, את-בעשא מלך ישראל, ויעלה מעלי: 4 וישמע בן-הדד אל-המלך אסא, וישלח את-שרי החילים אשר-לו אל-ערי ישראל, ויכו את-עיון ואת-דן, ואת אבל מים; ואת כל-מסכנות ערי נפתלי: 5 ויהי כשמע בעשא, ויחדל מבנות את-הרמה; וישבת את-מלאכתו: ס 6 ואסא המלך, לקח את-כל-יהודה, וישאו את-אבני הרמה ואת-עציה, אשר בנה בעשא; ויבן בהם, את-גבע ואת-המצפה: ס 7 ובעת ההיא, בא חנני הראה, אל-אסא מלך יהודה; ויאמר אליו, בהשענך על-מלך ארם ולא נשענת על-יהוה אלהיך, על-כן, נמלט חיל מלך-ארם מידך: 8 הלא הכושים והלובים, היו לחיל לרב לרכב ולפרשים להרבה מאד; ובהשענך על-יהוה נתנם בידך: 9 כי יהוה, עיניו משטטות בכל-הארץ להתחזק עם-לבבם שלם אליו נסכלת על-זאת; כי מעתה, יש עמך מלחמות: 10 ויכעס אסא אל-הראה, ויתנהו בית המהפכת, כי-בזעף עמו על-זאת; וירצץ אסא מן-העם בעת ההיא: 11 והנה דברי אסא, הראשונים והאחרונים; הנם כתובים על-ספר המלכים, ליהודה וישראל: 12 ויחלא אסא בשנת שלושים ותשע למלכותו ברגליו, עד-למעלה חליו; וגם-בחליו לא-דרש את-יהוה, כי ברפאים: 13 וישכב אסא עם-אבתיו; וימת בשנת ארבעים ואחת למלכו: 14 ויקברהו בקברתיו, אשר כרה-לו בעיר דויד, וישכיבהו, במשכב אשר מלא בשמים וזנים, מרקחים במרקחת מעשה; וישרפו-לו שרפה גדולה עד-למאד: פ