יח ויהי ליהושפט עשר וכבוד לרב; ויתחתן לאחאב: 2 וירד לקץ שנים אל-אחאב לשמרון, ויזבח-לו אחאב צאן ובקר לרב, ולעם אשר עמו; ויסיתהו לעלות אל-רמות גלעד: 3 ויאמר אחאב מלך-ישראל, אל-יהושפט מלך יהודה, התלך עמי רמת גלעד; ויאמר לו, כמוני כמוך וכעמך עמי, ועמך במלחמה: 4 ויאמר יהושפט אל-מלך ישראל; דרש-נא כיום את-דבר יהוה: 5 ויקבץ מלך-ישראל את-הנבאים ארבע מאות איש, ויאמר אלהם, הנלך אל-רמת גלעד למלחמה אם-אחדל; ויאמרו עלה, ויתן האלהים ביד המלך: 6 ויאמר יהושפט, האין פה נביא ליהוה עוד; ונדרשה מאתו: 7 ויאמר מלך-ישראל אל-יהושפט עוד איש-אחד לדרוש את-יהוה מאתו ואני שנאתיהו, כי-איננו מתנבא עלי לטובה כי כל-ימיו לרעה, הוא מיכיהו בן-ימלא; ויאמר יהושפט, אל-יאמר המלך כן: 8 ויקרא מלך ישראל, אל-סריס אחד; ויאמר מהר מיכהו (מיכיהו) בן-ימלא: 9 ומלך ישראל ויהושפט מלך-יהודה יושבים איש על-כסאו מלבשים בגדים וישבים בגרן, פתח שער שמרון; וכל-הנביאים, מתנבאים לפניהם: 10 ויעש לו צדקיהו בן-כנענה קרני ברזל ויאמר כה-אמר יהוה, באלה תנגח את-ארם עד-כלותם: 11 וכל-הנבאים, נבאים כן לאמר; עלה רמת גלעד והצלח, ונתן יהוה ביד המלך: 12 והמלאך אשר-הלך לקרא למיכיהו, דבר אליו לאמר, הנה דברי הנבאים פה-אחד טוב אל-המלך; ויהי-נא דברך כאחד מהם ודברת טוב: 13 ויאמר מיכיהו; חי-יהוה כי את-אשר-יאמר אלהי אתו אדבר: 14 ויבא אל-המלך, ויאמר המלך אליו, מיכה הנלך אל-רמת גלעד למלחמה אם-אחדל; ויאמר עלו והצליחו, וינתנו בידכם: 15 ויאמר אליו המלך, עד-כמה פעמים אני משביעך; אשר לא-תדבר אלי רק-אמת בשם יהוה: 16 ויאמר, ראיתי את-כל-ישראל נפוצים על-ההרים, כצאן אשר אין-להן רעה; ויאמר יהוה לא-אדנים לאלה, ישובו איש-לביתו בשלום: 17 ויאמר מלך-ישראל אל-יהושפט; הלא אמרתי אליך, לא-יתנבא עלי טוב כי אם-לרע: ס 18 ויאמר לכן שמעו דבר-יהוה; ראיתי את-יהוה יושב על-כסאו, וכל-צבא השמים עמדים, על-ימינו ושמאלו: 19 ויאמר יהוה, מי יפתה את-אחאב מלך-ישראל, ויעל ויפל ברמות גלעד; ויאמר זה אמר ככה, וזה אמר ככה: 20 ויצא הרוח, ויעמד לפני יהוה, ויאמר אני אפתנו; ויאמר יהוה אליו במה: 21 ויאמר, אצא והייתי לרוח שקר, בפי כל-נביאיו; ויאמר, תפתה וגם-תוכל, צא ועשה-כן: 22 ועתה, הנה נתן יהוה רוח שקר, בפי נביאיך אלה; ויהוה, דבר עליך רעה: ס 23 ויגש צדקיהו בן-כנענה, ויך את-מיכיהו על-הלחי; ויאמר, אי זה הדרך עבר רוח-יהוה מאתי לדבר אתך: 24 ויאמר מיכיהו, הנך ראה ביום ההוא; אשר תבוא חדר בחדר להחבא: 25 ויאמר מלך ישראל, קחו את-מיכיהו, והשיבהו אל-אמון שר-העיר; ואל-יואש בן-המלך: 26 ואמרתם, כה אמר המלך, שימו זה בית הכלא; והאכלהו לחם לחץ ומים לחץ, עד שובי בשלום: 27 ויאמר מיכיהו, אם-שוב תשוב בשלום, לא-דבר יהוה בי; ויאמר שמעו עמים כלם: פ
28 ויעל מלך-ישראל ויהושפט מלך-יהודה אל-רמת גלעד: 29 ויאמר מלך ישראל אל-יהושפט, התחפש ובוא במלחמה, ואתה לבש בגדיך; ויתחפש מלך ישראל, ויבאו במלחמה: 30 ומלך ארם צוה את-שרי הרכב אשר-לו לאמר, לא תלחמו, את-הקטן את-הגדול; כי אם-את-מלך ישראל לבדו: 31 ויהי כראות שרי הרכב את-יהושפט, והמה אמרו מלך ישראל הוא, ויסבו עליו להלחם; ויזעק יהושפט ויהוה עזרו, ויסיתם אלהים ממנו: 32 ויהי, כראות שרי הרכב, כי לא-היה מלך ישראל; וישבו מאחריו: 33 ואיש, משך בקשת לתמו, ויך את-מלך ישראל, בין הדבקים ובין השרין; ויאמר לרכב, הפך ידיך (ידך) והוצאתני מן-המחנה כי החליתי: 34 ותעל המלחמה ביום ההוא, ומלך ישראל, היה מעמיד במרכבה נכח ארם עד-הערב; וימת לעת בוא השמש: