כ ויהי אחריכן באו בני-מואב ובני עמון ועמהם מהעמונים על-יהושפט למלחמה: 2 ויבאו, ויגידו ליהושפט לאמר, בא עליך המון רב מעבר לים מארם; והנם בחצצון תמר, היא עין גדי: 3 וירא ויתן יהושפט את-פניו לדרוש ליהוה; ויקרא-צום על-כל-יהודה: 4 ויקבצו יהודה, לבקש מיהוה; גם מכל-ערי יהודה, באו לבקש את-יהוה: 5 ויעמד יהושפט, בקהל יהודה וירושלם בבית יהוה; לפני החצר החדשה: 6 ויאמר, יהוה אלהי אבתינו הלא אתה-הוא אלהים בשמים, ואתה מושל, בכל ממלכות הגוים; ובידך כח וגבורה, ואין עמך להתיצב: 7 הלא אתה אלהינו, הורשת את-ישבי הארץ הזאת, מלפני עמך ישראל; ותתנה, לזרע אברהם אהבך לעולם: 8 וישבו-בה; ויבנו לך בה מקדש לשמך לאמר: 9 אם-תבוא עלינו רעה, חרב שפוט ודבר ורעב, נעמדה לפני הבית הזה ולפניך, כי שמך בבית הזה; ונזעק אליך מצרתנו ותשמע ותושיע: 10 ועתה הנה בני-עמון ומואב והר-שעיר, אשר לא-נתתה לישראל לבוא בהם, בבאם מארץ מצרים; כי סרו מעליהם ולא השמידום: 11 והנה-הם, גמלים עלינו; לבוא לגרשנו, מירשתך אשר הורשתנו: 12 אלהינו הלא תשפט-בם, כי אין בנו כח, לפני ההמון הרב הזה הבא עלינו; ואנחנו, לא נדע מה-נעשה, כי עליך עינינו: 13 וכל-יהודה, עמדים לפני יהוה; גם-טפם נשיהם ובניהם: פ
14 ויחזיאל בן-זכריהו בן-בניה בן-יעיאל בן-מתניה הלוי מן-בני אסף; היתה עליו רוח יהוה, בתוך הקהל: 15 ויאמר, הקשיבו כל-יהודה וישבי ירושלם, והמלך יהושפט; כה-אמר יהוה לכם, אתם אל-תיראו ואל-תחתו מפני ההמון הרב הזה, כי לא לכם המלחמה כי לאלהים: 16 מחר רדו עליהם, הנם עלים במעלה הציץ; ומצאתם אתם בסוף הנחל, פני מדבר ירואל: 17 לא לכם להלחם בזאת; התיצבו עמדו וראו את-ישועת יהוה עמכם יהודה וירושלם, אל-תיראו ואל-תחתו, מחר צאו לפניהם, ויהוה עמכם: 18 ויקד יהושפט אפים ארצה; וכל-יהודה וישבי ירושלם, נפלו לפני יהוה, להשתחות ליהוה: 19 ויקמו הלוים מן-בני הקהתים ומן-בני הקרחים; להלל, ליהוה אלהי ישראל, בקול גדול למעלה: 20 וישכימו בבקר, ויצאו למדבר תקוע; ובצאתם עמד יהושפט, ויאמר שמעוני, יהודה וישבי ירושלם, האמינו ביהוה אלהיכם ותאמנו, האמינו בנביאיו והצליחו: 21 ויועץ אל-העם, ויעמד משררים ליהוה, ומהללים להדרת-קדש; בצאת לפני החלוץ, ואמרים הודו ליהוה, כי לעולם חסדו: 22 ובעת החלו ברנה ותהלה, נתן יהוה מארבים על-בני עמון מואב והר-שעיר הבאים ליהודה וינגפו: 23 ויעמדו בני עמון ומואב על-ישבי הר-שעיר להחרים ולהשמיד; וככלותם ביושבי שעיר, עזרו איש-ברעהו למשחית: 24 ויהודה בא על-המצפה למדבר; ויפנו אל-ההמון, והנם פגרים נפלים ארצה ואין פליטה: 25 ויבא יהושפט ועמו לבז את-שללם, וימצאו בהם לרב ורכוש ופגרים וכלי חמדות, וינצלו להם לאין משא; ויהיו ימים שלושה בזזים את-השלל כי רב-הוא: 26 וביום הרבעי, נקהלו לעמק ברכה, כי-שם ברכו את-יהוה; על-כן קראו את-שם המקום ההוא עמק ברכה עד-היום: 27 וישבו כל-איש יהודה וירושלם ויהושפט בראשם, לשוב אל-ירושלם בשמחה; כי-שמחם יהוה מאויביהם: 28 ויבאו ירושלם, בנבלים ובכנרות ובחצצרות; אל-בית יהוה: 29 ויהי פחד אלהים, על כל-ממלכות הארצות; בשמעם כי נלחם יהוה, עם אויבי ישראל: 30 ותשקט מלכות יהושפט; וינח לו אלהיו מסביב: פ
31 וימלך יהושפט על-יהודה; בן-שלשים וחמש שנה במלכו, ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם, ושם אמו, עזובה בת-שלחי: 32 וילך, בדרך אביו אסא ולא-סר ממנה; לעשות הישר בעיני יהוה: 33 אך הבמות לא-סרו; ועוד העם לא-הכינו לבבם, לאלהי אבתיהם: 34 ויתר דברי יהושפט, הראשנים והאחרנים; הנם כתובים, בדברי יהוא בן-חנני, אשר העלה, על-ספר מלכי ישראל: 35 ואחריכן, אתחבר יהושפט מלך-יהודה, עם אחזיה מלך-ישראל; הוא הרשיע לעשות: 36 ויחברהו עמו, לעשות אניות ללכת תרשיש; ויעשו אניות בעציון גבר: 37 ויתנבא אליעזר בן-דדוהו ממרשה, על-יהושפט לאמר; כהתחברך עם-אחזיהו, פרץ יהוה את-מעשיך, וישברו אניות, ולא עצרו ללכת אל-תרשיש: