כט יחזקיהו מלך, בן-עשרים וחמש שנה, ועשרים ותשע שנה, מלך בירושלם; ושם אמו, אביה בת-זכריהו: 2 ויעש הישר בעיני יהוה; ככל אשר-עשה דויד אביו: 3 הוא בשנה הראשונה למלכו בחדש הראשון, פתח את-דלתות בית-יהוה ויחזקם: 4 ויבא את-הכהנים ואת-הלוים; ויאספם לרחוב המזרח: 5 ויאמר להם שמעוני הלוים; עתה התקדשו, וקדשו את-בית יהוה אלהי אבתיכם, והוציאו את-הנדה מן-הקדש: 6 כי-מעלו אבתינו, ועשו הרע בעיני יהוה-אלהינו ויעזבהו; ויסבו פניהם ממשכן יהוה ויתנו-ערף: 7 גם סגרו דלתות האולם, ויכבו את-הנרות, וקטרת לא הקטירו; ועלה לא-העלו בקדש, לאלהי ישראל: 8 ויהי קצף יהוה, על-יהודה וירושלם; ויתנם לזועה (לזעוה) לשמה ולשרקה, כאשר אתם ראים בעיניכם: 9 והנה נפלו אבותינו בחרב; ובנינו ובנותינו ונשינו בשבי על-זאת: 10 עתה עם-לבבי, לכרות ברית, ליהוה אלהי ישראל; וישב ממנו חרון אפו: 11 בני עתה אל-תשלו; כי-בכם בחר יהוה, לעמד לפניו לשרתו, ולהיות לו משרתים ומקטרים: ס 12 ויקמו הלוים מחת בן-עמשי ויואל בן-עזריהו מן-בני הקהתי, ומן-בני מררי, קיש בן-עבדי, ועזריהו בן-יהללאל; ומן-הגרשני, יואח בן-זמה, ועדן בן-יואח: 13 ומן-בני אליצפן, שמרי ויעואל (ויעיאל); ומן-בני אסף, זכריהו ומתניהו: ס 14 ומן-בני הימן יחואל (יחיאל) ושמעי; ס ומן-בני ידותון, שמעיה ועזיאל: 15 ויאספו את-אחיהם ויתקדשו, ויבאו כמצות-המלך בדברי יהוה; לטהר בית יהוה: 16 ויבאו הכהנים לפנימה בית-יהוה לטהר, ויוציאו, את כל-הטמאה אשר מצאו בהיכל יהוה, לחצר בית יהוה; ויקבלו הלוים, להוציא לנחל-קדרון חוצה: 17 ויחלו באחד לחדש הראשון לקדש, וביום שמונה לחדש, באו לאולם יהוה, ויקדשו את-בית-יהוה לימים שמונה; וביום ששה עשר לחדש הראשון כלו: ס 18 ויבואו פנימה אל-חזקיהו המלך, ויאמרו, טהרנו את-כל-בית יהוה; את-מזבח העולה ואת-כל-כליו, ואת-שלחן המערכת ואת-כל-כליו: 19 ואת כל-הכלים, אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו הכנו והקדשנו; והנם לפני מזבח יהוה: ס 20 וישכם יחזקיהו המלך, ויאסף את שרי העיר; ויעל בית יהוה: 21 ויביאו פרים-שבעה ואילים שבעה וכבשים שבעה, וצפירי עזים שבעה לחטאת, על-הממלכה ועל-המקדש ועל-יהודה; ויאמר, לבני אהרן הכהנים, להעלות על-מזבח יהוה: 22 וישחטו הבקר, ויקבלו הכהנים את-הדם, ויזרקו המזבחה; וישחטו האלים, ויזרקו הדם המזבחה, וישחטו הכבשים, ויזרקו הדם המזבחה: 23 ויגישו את-שעירי החטאת, לפני המלך והקהל; ויסמכו ידיהם עליהם: 24 וישחטום הכהנים, ויחטאו את-דמם המזבחה, לכפר על-כל-ישראל; כי לכל-ישראל אמר המלך, העולה והחטאת: 25 ויעמד את-הלוים בית יהוה, במצלתים בנבלים ובכנרות, במצות דויד וגד חזה-המלך ונתן הנביא; כי ביד-יהוה המצוה ביד-נביאיו: ס 26 ויעמדו הלוים בכלי דויד, והכהנים בחצצרות: ס 27 ויאמר חזקיהו, להעלות העלה להמזבח; ובעת החל העולה, החל שיר-יהוה והחצצרות, ועל-ידי, כלי דויד מלך-ישראל: 28 וכל-הקהל משתחוים, והשיר משורר, והחצצרות מחצצרים (מחצרים); הכל עד לכלות העלה: 29 וככלות להעלות; כרעו, המלך וכל-הנמצאים אתו וישתחוו: 30 ויאמר יחזקיהו המלך והשרים ללוים, להלל ליהוה, בדברי דויד ואסף החזה; ויהללו עד-לשמחה, ויקדו וישתחוו: פ
31 ויען יחזקיהו ויאמר, עתה מלאתם ידכם ליהוה, גשו והביאו זבחים ותודות לבית יהוה; ויביאו הקהל זבחים ותודות, וכל-נדיב לב עלות: 32 ויהי מספר העלה אשר הביאו הקהל, בקר שבעים, אילים מאה כבשים מאתים; לעלה ליהוה כל-אלה: 33 והקדשים; בקר שש מאות, וצאן שלשת אלפים: 34 רק הכהנים היו למעט, ולא יכלו, להפשיט את-כל-העלות; ויחזקום אחיהם הלוים, עד-כלות המלאכה ועד יתקדשו הכהנים, כי הלוים ישרי לבב, להתקדש מהכהנים: 35 וגם-עלה לרב בחלבי השלמים ובנסכים לעלה; ותכון עבודת בית-יהוה: 36 וישמח יחזקיהו וכל-העם, על ההכין האלהים לעם; כי בפתאם היה הדבר: פ