פרק קודם, דברי הימים ב, תנ"ך

הפרק הזה מנוקד

דברי הימים ב פרק לב

לב אחרי הדברים והאמת האלה, בא סנחריב מלך-אשור; ויבא ביהודה, ויחן על-הערים הבצרות, ויאמר לבקעם אליו: 2 וירא יחזקיהו, כי-בא סנחריב; ופניו למלחמה על-ירושלם: 3 ויועץ, עם-שריו וגבריו, לסתום את-מימי העינות, אשר מחוץ לעיר; ויעזרוהו: 4 ויקבצו עם-רב, ויסתמו את-כל-המעינות, ואת-הנחל השוטף בתוך-הארץ לאמר; למה יבואו מלכי אשור, ומצאו מים רבים: 5 ויתחזק ויבן את-כל-החומה הפרוצה ויעל על-המגדלות, ולחוצה החומה אחרת, ויחזק את-המלוא עיר דויד; ויעש שלח לרב ומגנים: 6 ויתן שרי מלחמות על-העם; ויקבצם אליו, אל-רחוב שער העיר, וידבר על-לבבם לאמר: 7 חזקו ואמצו, אל-תיראו ואל-תחתו, מפני מלך אשור, ומלפני כל-ההמון אשר-עמו; כי-עמנו רב מעמו: 8 עמו זרוע בשר, ועמנו יהוה אלהינו לעזרנו, ולהלחם מלחמתנו; ויסמכו העם, על-דברי יחזקיהו מלך-יהודה:    פ

9 אחר זה, שלח סנחריב מלך-אשור עבדיו ירושלימה, והוא על-לכיש, וכל-ממשלתו עמו; על-יחזקיהו מלך יהודה, ועל-כל-יהודה אשר בירושלם לאמר: 10 כה אמר, סנחריב מלך אשור; על-מה אתם בטחים, וישבים במצור בירושלם: 11 הלא יחזקיהו מסית אתכם, לתת אתכם, למות ברעב ובצמא לאמר; יהוה אלהינו, יצילנו מכף מלך אשור: 12 הלא-הוא יחזקיהו, הסיר את-במתיו ואת-מזבחתיו; ויאמר ליהודה ולירושלם לאמר, לפני מזבח אחד תשתחוו ועליו תקטירו: 13 הלא תדעו, מה עשיתי אני ואבותי, לכל עמי הארצות; היכול יכלו, אלהי גוי הארצות, להציל את-ארצם מידי: 14 מי בכל-אלהי הגוים האלה אשר החרימו אבותי, אשר יכול, להציל את-עמו מידי; כי יוכל אלהיכם, להציל אתכם מידי: 15 ועתה אל-ישיא אתכם חזקיהו ואל-יסית אתכם כזאת ואל-תאמינו לו, כי-לא יוכל, כל-אלוה כל-גוי וממלכה, להציל עמו מידי ומיד אבותי; אף כי אלהיכם, לא-יצילו אתכם מידי: 16 ועוד דברו עבדיו, על-יהוה האלהים; ועל יחזקיהו עבדו: 17 וספרים כתב, לחרף ליהוה אלהי ישראל; ולאמר עליו לאמר, כאלהי גוי הארצות אשר לא-הצילו עמם מידי, כן לא-יציל אלהי יחזקיהו עמו מידי: 18 ויקראו בקול-גדול יהודית, על-עם ירושלם אשר על-החומה, ליראם ולבהלם; למען ילכדו את-העיר: 19 וידברו, אל-אלהי ירושלם; כעל, אלהי עמי הארץ, מעשה ידי האדם:    ס    20 ויתפלל יחזקיהו המלך, וישעיהו בן-אמוץ הנביא על-זאת; ויזעקו השמים:    פ

21 וישלח יהוה מלאך, ויכחד כל-גבור חיל ונגיד ושר, במחנה מלך אשור; וישב בבשת פנים לארצו, ויבא בית אלהיו, ומיציאו (ומיציאי) מעיו, שם הפילהו בחרב: 22 ויושע יהוה את-יחזקיהו ואת ישבי ירושלם, מיד סנחריב מלך-אשור ומיד-כל; וינהלם מסביב: 23 ורבים מביאים מנחה ליהוה לירושלם, ומגדנות, ליחזקיהו מלך יהודה; וינשא לעיני כל-הגוים מאחרי-כן:    ס    24 בימים ההם, חלה יחזקיהו עד-למות; ויתפלל אל-יהוה, ויאמר לו, ומופת נתן לו: 25 ולא-כגמל עליו השיב יחזקיהו, כי גבה לבו; ויהי עליו קצף, ועל-יהודה וירושלם: 26 ויכנע יחזקיהו בגבה לבו, הוא וישבי ירושלם; ולא-בא עליהם קצף יהוה, בימי יחזקיהו: 27 ויהי ליחזקיהו עשר וכבוד הרבה מאד; ואצרות עשה-לו לכסף ולזהב ולאבן יקרה, ולבשמים ולמגנים, ולכל כלי חמדה: 28 ומסכנות, לתבואת דגן ותירוש ויצהר; וארות לכל-בהמה ובהמה, ועדרים לאורות: 29 וערים עשה לו, ומקנה-צאן ובקר לרב; כי נתן-לו אלהים, רכוש רב מאד: 30 והוא יחזקיהו, סתם את-מוצא מימי גיחון העליון, ויישרם למטה-מערבה לעיר דויד; ויצלח יחזקיהו בכל-מעשהו: 31 וכן במליצי שרי בבל, המשלחים עליו לדרש, המופת אשר היה בארץ, עזבו האלהים; לנסותו, לדעת כל-בלבבו: 32 ויתר דברי יחזקיהו וחסדיו; הנם כתובים, בחזון ישעיהו בן-אמוץ הנביא, על-ספר מלכי-יהודה וישראל: 33 וישכב יחזקיהו עם-אבתיו, ויקברהו במעלה קברי בני-דויד, וכבוד עשו-לו במותו, כל-יהודה וישבי ירושלם; וימלך מנשה בנו תחתיו:    פ

פרק הבא, דברי הימים ב, תנ"ך