א איכה ישבה בדד, העיר רבתי עם, היתה כאלמנה; רבתי בגוים, שרתי במדינות, היתה למס: ס 2 בכו תבכה בלילה, ודמעתה על לחיה, אין-לה מנחם מכל-אהביה; כל-רעיה בגדו בה, היו לה לאיבים: ס 3 גלתה יהודה מעני ומרב עבדה, היא ישבה בגוים, לא מצאה מנוח; כל-רדפיה השיגוה בין המצרים: ס 4 דרכי ציון אבלות, מבלי באי מועד, כל-שעריה שוממין, כהניה נאנחים; בתולתיה נוגות והיא מר-לה: ס 5 היו צריה לראש איביה שלו, כי-יהוה הוגה על רב-פשעיה; עולליה הלכו שבי לפני-צר: ס 6 ויצא מן-בת- (מבת-) ציון כל-הדרה; היו שריה, כאילים לא-מצאו מרעה, וילכו בלא-כח לפני רודף: ס 7 זכרה ירושלם, ימי עניה ומרודיה, כל מחמדיה, אשר היו מימי קדם; בנפל עמה ביד-צר, ואין עוזר לה, ראוה צרים, שחקו על משבתה: ס 8 חטא חטאה ירושלם, על-כן לנידה היתה; כל-מכבדיה הזילוה כי-ראו ערותה, גם-היא נאנחה ותשב אחור: ס 9 טמאתה בשוליה, לא זכרה אחריתה, ותרד פלאים, אין מנחם לה; ראה יהוה את-עניי, כי הגדיל אויב: ס 10 ידו פרש צר, על כל-מחמדיה; כי-ראתה גוים באו מקדשה, אשר צויתה, לא-יבאו בקהל לך: ס 11 כל-עמה נאנחים מבקשים לחם, נתנו מחמודיהם (מחמדיהם) באכל להשיב נפש; ראה יהוה והביטה, כי הייתי זוללה: ס 12 לוא אליכם כל-עברי דרך, הביטו וראו, אם-יש מכאוב כמכאבי, אשר עולל לי; אשר הוגה יהוה, ביום חרון אפו: ס 13 ממרום שלח-אש בעצמתי וירדנה; פרש רשת לרגלי השיבני אחור, נתנני שממה, כל-היום דוה: ס 14 נשקד על פשעי בידו, ישתרגו עלו על-צוארי הכשיל כחי; נתנני אדני, בידי לא-אוכל קום: ס 15 סלה כל-אבירי אדני בקרבי, קרא עלי מועד לשבר בחורי; גת דרך אדני, לבתולת בת-יהודה: ס 16 על-אלה אני בוכיה, עיני עיני ירדה מים, כי-רחק ממני מנחם משיב נפשי; היו בני שוממים, כי גבר אויב: ס 17 פרשה ציון בידיה, אין מנחם לה, צוה יהוה ליעקב סביביו צריו; היתה ירושלם לנדה ביניהם: ס 18 צדיק הוא יהוה כי פיהו מריתי; שמעו-נא כל-עמים (העמים), וראו מכאבי, בתולתי ובחורי הלכו בשבי: ס 19 קראתי למאהבי המה רמוני, כהני וזקני בעיר גועו; כי-בקשו אכל למו, וישיבו את-נפשם: ס 20 ראה יהוה כי-צר-לי מעי חמרמרו, נהפך לבי בקרבי, כי מרו מריתי; מחוץ שכלה-חרב בבית כמות: ס 21 שמעו כי נאנחה אני, אין מנחם לי, כל-איבי שמעו רעתי ששו, כי אתה עשית; הבאת יום-קראת ויהיו כמוני: ס 22 תבא כל-רעתם לפניך ועולל למו, כאשר עוללת לי על כל-פשעי; כי-רבות אנחתי ולבי דוי: פ