ד איכה יועם זהב, ישנא הכתם הטוב; תשתפכנה אבני-קדש, בראש כל-חוצות: ס 2 בני ציון היקרים, המסלאים בפז; איכה נחשבו לנבלי-חרש, מעשה ידי יוצר: ס 3 גם-תנין (תנים) חלצו שד, היניקו גוריהן; בת-עמי לאכזר, כי ענים (כיענים) במדבר: ס 4 דבק לשון יונק אל-חכו בצמא; עוללים שאלו לחם, פרש אין להם: ס 5 האכלים למעדנים, נשמו בחוצות; האמנים עלי תולע, חבקו אשפתות: ס 6 ויגדל עון בת-עמי, מחטאת סדם; ההפוכה כמו-רגע, ולא-חלו בה ידים: ס 7 זכו נזיריה משלג, צחו מחלב; אדמו עצם מפנינים, ספיר גזרתם: ס 8 חשך משחור תארם, לא נכרו בחוצות; צפד עורם על-עצמם, יבש היה כעץ: ס 9 טובים היו חללי-חרב, מחללי רעב; שהם יזובו מדקרים, מתנובת שדי: ס 10 ידי, נשים רחמניות, בשלו ילדיהן; היו לברות למו, בשבר בת-עמי: ס 11 כלה יהוה את-חמתו, שפך חרון אפו; ויצת-אש בציון, ותאכל יסודתיה: ס 12 לא האמינו מלכי-ארץ, וכל (כל) ישבי תבל; כי יבא צר ואויב, בשערי ירושלם: ס 13 מחטאת נביאיה, עונות כהניה; השפכים בקרבה דם צדיקים: ס 14 נעו עורים בחוצות, נגאלו בדם; בלא יוכלו, יגעו בלבשיהם: ס 15 סורו טמא קראו למו, סורו סורו אל-תגעו, כי נצו גם-נעו; אמרו בגוים, לא יוסיפו לגור: ס 16 פני יהוה חלקם, לא יוסיף להביטם; פני כהנים לא נשאו, זקנים (וזקנים) לא חננו: ס 17 עודינה (עודינו) תכלינה עינינו, אל-עזרתנו הבל; בצפיתנו צפינו, אל-גוי לא יושע: ס 18 צדו צעדינו, מלכת ברחבתינו; קרב קצינו מלאו ימינו כי-בא קצינו: ס 19 קלים היו רדפינו, מנשרי שמים; על-ההרים דלקנו, במדבר ארבו לנו: ס 20 רוח אפינו משיח יהוה, נלכד בשחיתותם; אשר אמרנו, בצלו נחיה בגוים: ס 21 שישי ושמחי בת-אדום, יושבתי (יושבת) בארץ עוץ; גם-עליך תעבר-כוס, תשכרי ותתערי: ס 22 תם-עונך בת-ציון, לא יוסיף להגלותך; פקד עונך בת-אדום, גלה על-חטאתיך: פ