א ויהי בימי אחשורוש; הוא אחשורוש, המלך מהדו ועד-כוש, שבע ועשרים ומאה מדינה: 2 בימים ההם; כשבת המלך אחשורוש, על כסא מלכותו, אשר בשושן הבירה: 3 בשנת שלוש למלכו, עשה משתה, לכל-שריו ועבדיו; חיל פרס ומדי, הפרתמים ושרי המדינות לפניו: 4 בהראתו, את-עשר כבוד מלכותו, ואת-יקר, תפארת גדולתו; ימים רבים, שמונים ומאת יום: 5 ובמלואת הימים האלה, עשה המלך לכל-העם הנמצאים בשושן הבירה למגדול ועד-קטן משתה שבעת ימים; בחצר גנת ביתן המלך: 6 חור כרפס ותכלת, אחוז בחבלי-בוץ וארגמן, על-גלילי כסף ועמודי שש; מטות זהב וכסף, על רצפת בהט-ושש ודר וסחרת: 7 והשקות בכלי זהב, וכלים מכלים שונים; ויין מלכות רב כיד המלך: 8 והשתיה כדת אין אנס; כי-כן יסד המלך, על כל-רב ביתו, לעשות כרצון איש-ואיש: 9 גם ושתי המלכה, עשתה משתה נשים; בית המלכות, אשר למלך אחשורוש: ס 10 ביום השביעי, כטוב לב-המלך ביין; אמר למהומן בזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרכס, שבעת הסריסים, המשרתים, את-פני המלך אחשורוש: 11 להביא את-ושתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות; להראות העמים והשרים את-יפיה, כי-טובת מראה היא: 12 ותמאן המלכה ושתי, לבוא בדבר המלך, אשר ביד הסריסים; ויקצף המלך מאד, וחמתו בערה בו: 13 ויאמר המלך, לחכמים ידעי העתים; כי-כן דבר המלך, לפני כל-ידעי דת ודין: 14 והקרב אליו, כרשנא שתר אדמתא תרשיש, מרס מרסנא ממוכן; שבעת שרי פרס ומדי, ראי פני המלך, הישבים ראשנה במלכות: 15 כדת מה-לעשות, במלכה ושתי; על אשר לא-עשתה, את-מאמר המלך אחשורוש, ביד הסריסים: ס 16 ויאמר מומכן (ממוכן), לפני המלך והשרים, לא על-המלך לבדו, עותה ושתי המלכה; כי על-כל-השרים ועל-כל-העמים, אשר בכל-מדינות המלך אחשורוש: 17 כי-יצא דבר-המלכה על-כל-הנשים, להבזות בעליהן בעיניהן; באמרם, המלך אחשורוש אמר להביא את-ושתי המלכה לפניו ולא-באה: 18 והיום הזה תאמרנה שרות פרס-ומדי, אשר שמעו את-דבר המלכה, לכל שרי המלך; וכדי בזיון וקצף: 19 אם-על-המלך טוב, יצא דבר-מלכות מלפניו, ויכתב בדתי פרס-ומדי ולא יעבור; אשר לא-תבוא ושתי, לפני המלך אחשורוש, ומלכותה יתן המלך, לרעותה הטובה ממנה: 20 ונשמע פתגם המלך אשר-יעשה בכל-מלכותו, כי רבה היא; וכל-הנשים, יתנו יקר לבעליהן, למגדול ועד-קטן: 21 וייטב הדבר, בעיני המלך והשרים; ויעש המלך כדבר ממוכן: 22 וישלח ספרים אל-כל-מדינות המלך, אל-מדינה ומדינה ככתבה, ואל-עם ועם כלשונו; להיות כל-איש שרר בביתו, ומדבר כלשון עמו: פ