ד ומרדכי, ידע את-כל-אשר נעשה, ויקרע מרדכי את-בגדיו, וילבש שק ואפר; ויצא בתוך העיר, ויזעק זעקה גדלה ומרה: 2 ויבוא עד לפני שער-המלך; כי אין לבוא אל-שער המלך בלבוש שק: 3 ובכל-מדינה ומדינה, מקום אשר דבר-המלך ודתו מגיע, אבל גדול ליהודים, וצום ובכי ומספד; שק ואפר, יצע לרבים: 4 ותבואינה (ותבואנה) נערות אסתר וסריסיה ויגידו לה, ותתחלחל המלכה מאד; ותשלח בגדים להלביש את-מרדכי, ולהסיר שקו מעליו ולא קבל: 5 ותקרא אסתר להתך מסריסי המלך אשר העמיד לפניה, ותצוהו על-מרדכי; לדעת מה-זה ועל-מה-זה: 6 ויצא התך אל-מרדכי; אל-רחוב העיר, אשר לפני שער-המלך: 7 ויגד-לו מרדכי, את כל-אשר קרהו; ואת פרשת הכסף, אשר אמר המן לשקול על-גנזי המלך ביהודיים (ביהודים) לאבדם: 8 ואת-פתשגן כתב-הדת אשר-נתן בשושן להשמידם נתן לו, להראות את-אסתר ולהגיד לה; ולצוות עליה, לבוא אל-המלך להתחנן-לו ולבקש מלפניו על-עמה: 9 ויבוא התך; ויגד לאסתר, את דברי מרדכי: 10 ותאמר אסתר להתך, ותצוהו אל-מרדכי: 11 כל-עבדי המלך ועם-מדינות המלך יודעים, אשר כל-איש ואשה אשר יבוא-אל-המלך אל-החצר הפנימית אשר לא-יקרא, אחת דתו להמית, לבד מאשר יושיט-לו המלך את-שרביט הזהב וחיה; ואני, לא נקראתי לבוא אל-המלך, זה שלושים יום: 12 ויגידו למרדכי, את דברי אסתר: פ
13 ויאמר מרדכי להשיב אל-אסתר; אל-תדמי בנפשך, להמלט בית-המלך מכל-היהודים: 14 כי אם-החרש תחרישי בעת הזאת, רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, ואת ובית-אביך תאבדו; ומי יודע, אם-לעת כזאת, הגעת למלכות: 15 ותאמר אסתר להשיב אל-מרדכי: 16 לך כנוס את-כל-היהודים הנמצאים בשושן, וצומו עלי ואל-תאכלו ואל-תשתו שלשת ימים לילה ויום, גם-אני ונערתי אצום כן; ובכן אבוא אל-המלך אשר לא-כדת, וכאשר אבדתי אבדתי: 17 ויעבר מרדכי; ויעש ככל אשר-צותה עליו אסתר: ס