ה והתנבי חגי נביאה (נביא), וזכריה בר-עדוא נביאיא (נבייא), על-יהודיא, די ביהוד ובירושלם; בשם אלה ישראל עליהון: ס 2 באדין קמו זרבבל בר-שאלתיאל וישוע בר-יוצדק, ושריו למבנא, בית אלהא די בירושלם; ועמהון נביאיא (נבייא) די-אלהא מסעדין להון: פ
3 בה-זמנא אתא עליהון תתני פחת עבר-נהרה ושתר בוזני וכנותהון; וכן אמרין להם, מן-שם לכם טעם, ביתא דנה לבנא, ואשרנא דנה לשכללה: ס 4 אדין כנמא אמרנא להם; מן-אנון שמהת גבריא, די-דנה בנינא בנין: 5 ועין אלההם, הות על-שבי יהודיא, ולא-בטלו המו, עד-טעמא לדריוש יהך; ואדין יתיבון נשתונא על-דנה: פ
6 פרשגן אגרתא די-שלח תתני פחת עבר-נהרה, ושתר בוזני וכנותה, אפרסכיא, די בעבר נהרה; על-דריוש מלכא: 7 פתגמא שלחו עלוהי; וכדנה כתיב בגוה, לדריוש מלכא שלמא כלא: ס 8 ידיע להוא למלכא, די-אזלנא ליהוד מדינתא לבית אלהא רבא, והוא מתבנא אבן גלל, ואע מתשם בכתליא; ועבידתא דך אספרנא מתעבדא ומצלח בידהם: ס 9 אדין, שאלנא לשביא אלך, כנמא אמרנא להם; מן-שם לכם טעם, ביתא דנה למבניה, ואשרנא דנה לשכללה: 10 ואף שמהתהם שאלנא להם להודעותך; די נכתב שם-גבריא די בראשיהם: ס 11 וכנמא פתגמא התיבונא לממר; אנחנא המו עבדוהי די-אלה שמיא וארעא, ובנין ביתא די-הוא בנה מקדמת דנה שנין שגיאן, ומלך לישראל רב, בנהי ושכללה: 12 להן, מן-די הרגזו אבהתנא לאלה שמיא, יהב המו, ביד נבוכדנצר מלך-בבל כסדיה (כסדאה); וביתה דנה סתרה, ועמה הגלי לבבל: ס 13 ברם בשנת חדה, לכורש מלכא די בבל; כורש מלכא שם טעם, בית-אלהא דנה לבנא: 14 ואף מאניא די-בית-אלהא די דהבה וכספא, די נבוכדנצר, הנפק מן-היכלא די בירושלם, והיבל המו, להיכלא די בבל; הנפק המו כורש מלכא, מן-היכלא די בבל, ויהיבו לששבצר שמה, די פחה שמה: 15 ואמר-לה אלה (אל) מאניא, שא אזל-אחת המו, בהיכלא די בירושלם; ובית אלהא יתבנא על-אתרה: ס 16 אדין ששבצר דך, אתא, יהב אשיא די-בית אלהא די בירושלם; ומן-אדין ועד-כען מתבנא ולא שלם: 17 וכען הן על-מלכא טב, יתבקר בבית גנזיא די-מלכא תמה די בבבל, הן איתי, די-מן-כורש מלכא שים טעם, למבנא בית-אלהא דך בירושלם; ורעות מלכא על-דנה ישלח עלינא: ס