ו באדין דריוש מלכא שם טעם; ובקרו בבית ספריא, די גנזיא מהחתין תמה בבבל: 2 והשתכח באחמתא, בבירתא די במדי מדינתה מגלה חדה; וכן-כתיב בגוה דכרונה: פ
3 בשנת חדה לכורש מלכא, כורש מלכא שם טעם, בית-אלהא בירושלם ביתא יתבנא, אתר די-דבחין דבחין, ואשוהי מסובלין; רומה אמין שתין, פתיה אמין שתין: 4 נדבכין די-אבן גלל תלתא, ונדבך די-אע חדת; ונפקתא, מן-בית מלכא תתיהב: 5 ואף מאני בית-אלהא די דהבה וכספא, די נבוכדנצר, הנפק מן-היכלא די-בירושלם והיבל לבבל; יהתיבון, ויהך להיכלא די-בירושלם לאתרה, ותחת בבית אלהא: ס 6 כען תתני פחת עבר-נהרה שתר בוזני וכנותהון, אפרסכיא, די בעבר נהרה; רחיקין הוו מן-תמה: 7 שבקו לעבידת בית-אלהא דך; פחת יהודיא ולשבי יהודיא, בית-אלהא דך יבנון על-אתרה: 8 ומני שים טעם, למא די-תעבדון, עם-שבי יהודיא אלך, למבנא בית-אלהא דך; ומנכסי מלכא, די מדת עבר נהרה, אספרנא, נפקתא תהוא מתיהבא לגבריא אלך די-לא לבטלא: 9 ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלון לאלה שמיא חנטין מלח חמר ומשח, כמאמר כהניא די-בירושלם להוא מתיהב להם יום ביום די-לא שלו: 10 די-להון מהקרבין ניחוחין לאלה שמיא; ומצלין לחיי מלכא ובנוהי: 11 ומני שים טעם, די כל-אנש, די יהשנא פתגמא דנה, יתנסח אע מן-ביתה, וזקיף יתמחא עלהי; וביתה נולו יתעבד על-דנה: 12 ואלהא די שכן שמה תמה, ימגר כל-מלך ועם די ישלח ידה, להשניה לחבלה בית-אלהא דך די בירושלם; אנה דריוש שמת טעם, אספרנא יתעבד: פ
13 אדין תתני פחת עבר-נהרה שתר בוזני וכנותהון; לקבל, די-שלח דריוש מלכא כנמא אספרנא עבדו: 14 ושבי יהודיא בנין ומצלחין, בנבואת חגי נביאה (נביא), וזכריה בר-עדוא; ובנו ושכללו, מן-טעם אלה ישראל, ומטעם כורש ודריוש, וארתחששתא מלך פרס: 15 ושיציא ביתה דנה, עד יום תלתה לירח אדר; די-היא שנת-שת, למלכות דריוש מלכא: פ
16 ועבדו בני-ישראל כהניא ולויא ושאר בני-גלותא, חנכת בית-אלהא דנה בחדוה: 17 והקרבו, לחנכת בית-אלהא דנה, תורין מאה, דכרין מאתין, אמרין ארבע מאה; וצפירי עזין לחטיא (לחטאה) על-כל-ישראל תרי-עשר, למנין שבטי ישראל: 18 והקימו כהניא בפלגתהון, ולויא במחלקתהון, על-עבידת אלהא די בירושלם; ככתב ספר משה: פ
19 ויעשו בני-הגולה את-הפסח; בארבעה עשר לחדש הראשון: 20 כי הטהרו הכהנים והלוים כאחד כלם טהורים; וישחטו הפסח לכל-בני הגולה, ולאחיהם הכהנים ולהם: 21 ויאכלו בני-ישראל, השבים מהגולה, וכל, הנבדל מטמאת גוי-הארץ אלהם; לדרש ליהוה אלהי ישראל: 22 ויעשו חג-מצות שבעת ימים בשמחה; כי שמחם יהוה, והסב לב מלך-אשור עליהם, לחזק ידיהם, במלאכת בית-האלהים אלהי ישראל: פ