ז ואחר הדברים האלה, במלכות ארתחשסתא מלך-פרס; עזרא בן-שריה, בן-עזריה בן-חלקיה: 2 בן-שלום בן-צדוק בן-אחיטוב: 3 בן-אמריה בן-עזריה בן-מריות: 4 בן-זרחיה בן-עזי בן-בקי: 5 בן-אבישוע, בן-פינחס בן-אלעזר, בן-אהרן הכהן הראש: 6 הוא עזרא עלה מבבל, והוא-ספר מהיר בתורת משה, אשר-נתן יהוה אלהי ישראל; ויתן-לו המלך, כיד-יהוה אלהיו עליו, כל בקשתו: פ
7 ויעלו מבני-ישראל ומן-הכהנים והלוים והמשררים והשערים והנתינים אל-ירושלם; בשנת-שבע לארתחשסתא המלך: 8 ויבא ירושלם בחדש החמישי; היא שנת השביעית למלך: 9 כי, באחד לחדש הראשון, הוא יסד, המעלה מבבל; ובאחד לחדש החמישי, בא אל-ירושלם, כיד-אלהיו הטובה עליו: 10 כי עזרא הכין לבבו, לדרוש את-תורת יהוה ולעשת; וללמד בישראל חק ומשפט: ס 11 וזה פרשגן הנשתון, אשר נתן המלך ארתחשסתא, לעזרא הכהן הספר; ספר דברי מצות-יהוה וחקיו על-ישראל: פ
12 ארתחשסתא, מלך מלכיא; לעזרא כהנא ספר דתא די-אלה שמיא גמיר וכענת: 13 מני שים טעם, די כל-מתנדב במלכותי מן-עמה ישראל וכהנוהי ולויא, למהך לירושלם עמך יהך: 14 כל-קבל, די מן-קדם מלכא ושבעת יעטהי שליח, לבקרא על-יהוד ולירושלם; בדת אלהך די בידך: 15 ולהיבלה כסף ודהב; די-מלכא ויעטוהי, התנדבו לאלה ישראל, די בירושלם משכנה: 16 וכל כסף ודהב, די תהשכח, בכל מדינת בבל; עם התנדבות עמא וכהניא מתנדבין, לבית אלההם די בירושלם: 17 כל-קבל דנה אספרנא תקנא בכספא דנה, תורין דכרין אמרין, ומנחתהון ונסכיהון; ותקרב המו, על-מדבחה, די בית אלהכם די בירושלם: 18 ומה די עליך (עלך) ועל-אחיך (אחך) ייטב, בשאר כספא ודהבה למעבד; כרעות אלהכם תעבדון: 19 ומאניא די-מתיהבין לך, לפלחן בית אלהך; השלם קדם אלה ירושלם: 20 ושאר, חשחות בית אלהך, די יפל-לך למנתן; תנתן מן-בית גנזי מלכא: 21 ומני אנה ארתחשסתא מלכא שים טעם, לכל גזבריא, די בעבר נהרה; די כל-די ישאלנכון עזרא כהנה ספר דתא די-אלה שמיא, אספרנא יתעבד: 22 עד-כסף ככרין מאה, ועד-חנטין כרין מאה, ועד-חמר בתין מאה, ועד-בתין משח מאה; ומלח די-לא כתב: 23 כל-די, מן-טעם אלה שמיא, יתעבד אדרזדא, לבית אלה שמיא; די-למה להוא קצף, על-מלכות מלכא ובנוהי: 24 ולכם מהודעין, די כל-כהניא ולויא זמריא תרעיא נתיניא, ופלחי, בית אלהא דנה; מנדה בלו והלך, לא שליט למרמא עליהם: 25 ואנת עזרא, כחכמת אלהך די-בידך מני שפטין ודינין, די-להון דאנין (דאינין) לכל-עמה די בעבר נהרה, לכל-ידעי דתי אלהך; ודי לא ידע תהודעון: 26 וכל-די-לא להוא עבד דתא די-אלהך, ודתא די מלכא, אספרנא דינה להוא מתעבד מנה; הן למות הן לשרשו (לשרשי), הן-לענש נכסין ולאסורין: פ
27 ברוך יהוה אלהי אבותינו; אשר נתן כזאת בלב המלך, לפאר את-בית יהוה אשר בירושלם: 28 ועלי הטה-חסד, לפני המלך ויועציו, ולכל-שרי המלך הגברים; ואני התחזקתי, כיד-יהוה אלהי עלי, ואקבצה מישראל ראשים לעלות עמי: פ