א המשא אשר חזה, חבקוק הנביא: 2 עד-אנה יהוה שועתי ולא תשמע; אזעק אליך חמס ולא תושיע: 3 למה תראני און ועמל תביט, ושד וחמס לנגדי; ויהי ריב ומדון ישא: 4 על-כן תפוג תורה, ולא-יצא לנצח משפט; כי רשע מכתיר את-הצדיק, על-כן יצא משפט מעקל: 5 ראו בגוים והביטו, והתמהו תמהו; כי-פעל פעל בימיכם, לא תאמינו כי יספר: 6 כי-הנני מקים את-הכשדים, הגוי המר והנמהר; ההולך למרחבי-ארץ, לרשת משכנות לא-לו: 7 אים ונורא הוא; ממנו משפטו ושאתו יצא: 8 וקלו מנמרים סוסיו, וחדו מזאבי ערב, ופשו פרשיו; ופרשיו מרחוק יבאו, יעפו כנשר חש לאכול: 9 כלה לחמס יבוא, מגמת פניהם קדימה; ויאסף כחול שבי: 10 והוא במלכים יתקלס, ורזנים משחק לו; הוא לכל-מבצר ישחק, ויצבר עפר וילכדה: 11 אז חלף רוח ויעבר ואשם; זו כחו לאלהו: 12 הלוא אתה מקדם, יהוה אלהי קדשי לא נמות; יהוה למשפט שמתו, וצור להוכיח יסדתו: 13 טהור עינים מראות רע, והביט אל-עמל לא תוכל; למה תביט בוגדים, תחריש בבלע רשע צדיק ממנו: 14 ותעשה אדם כדגי הים; כרמש לא-משל בו: 15 כלה בחכה העלה, יגרהו בחרמו, ויאספהו במכמרתו; על-כן ישמח ויגיל: 16 על-כן יזבח לחרמו, ויקטר למכמרתו; כי בהמה שמן חלקו, ומאכלו בראה: 17 העל כן יריק חרמו; ותמיד להרג גוים לא יחמול: ס