ב על-משמרתי אעמדה, ואתיצבה על-מצור; ואצפה, לראות מה-ידבר-בי, ומה אשיב על-תוכחתי: 2 ויענני יהוה ויאמר, כתוב חזון, ובאר על-הלחות; למען ירוץ קורא בו: 3 כי עוד חזון למועד, ויפח לקץ ולא יכזב; אם-יתמהמה חכה-לו, כי-בא יבא לא יאחר: 4 הנה עפלה, לא-ישרה נפשו בו; וצדיק באמונתו יחיה: 5 ואף כי-היין בוגד, גבר יהיר ולא ינוה; אשר הרחיב כשאול נפשו, והוא כמות ולא ישבע, ויאסף אליו כל-הגוים, ויקבץ אליו כל-העמים: 6 הלוא-אלה כלם, עליו משל ישאו, ומליצה חידות לו; ויאמר, הוי המרבה לא-לו, עד-מתי ומכביד עליו עבטיט: 7 הלוא פתע, יקומו נשכיך, ויקצו מזעזעיך; והיית למשסות למו: 8 כי אתה שלות גוים רבים, ישלוך כל-יתר עמים; מדמי אדם וחמס-ארץ, קריה וכל-ישבי בה: פ
9 הוי, בצע בצע רע לביתו; לשום במרום קנו, להנצל מכף-רע: 10 יעצת בשת לביתך; קצות-עמים רבים וחוטא נפשך: 11 כי-אבן מקיר תזעק; וכפיס מעץ יעננה: פ
12 הוי בנה עיר בדמים; וכונן קריה בעולה: 13 הלוא הנה, מאת יהוה צבאות; וייגעו עמים בדי-אש, ולאמים בדי-ריק יעפו: 14 כי תמלא הארץ, לדעת את-כבוד יהוה; כמים יכסו על-ים: ס 15 הוי משקה רעהו, מספח חמתך ואף שכר; למען הביט על-מעוריהם: 16 שבעת קלון מכבוד, שתה גם-אתה והערל; תסוב עליך, כוס ימין יהוה, וקיקלון על-כבודך: 17 כי חמס לבנון יכסך, ושד בהמות יחיתן; מדמי אדם וחמס-ארץ, קריה וכל-ישבי בה: ס 18 מה-הועיל פסל, כי פסלו יצרו, מסכה ומורה שקר; כי בטח יצר יצרו עליו, לעשות אלילים אלמים: ס 19 הוי אמר לעץ הקיצה, עורי לאבן דומם; הוא יורה, הנה-הוא, תפוש זהב וכסף, וכל-רוח אין בקרבו: 20 ויהוה בהיכל קדשו; הס מפניו כל-הארץ: פ