א בשנת שתים לדריוש המלך, בחדש הששי, ביום אחד לחדש; היה דבר-יהוה ביד-חגי הנביא, אל-זרבבל בן-שאלתיאל פחת יהודה, ואל-יהושע בן-יהוצדק הכהן הגדול לאמר: 2 כה אמר יהוה צבאות לאמר; העם הזה אמרו, לא עת-בא עת-בית יהוה להבנות: פ
3 ויהי דבר-יהוה, ביד-חגי הנביא לאמר: 4 העת לכם אתם, לשבת בבתיכם ספונים; והבית הזה חרב: 5 ועתה כה אמר יהוה צבאות; שימו לבבכם על-דרכיכם: 6 זרעתם הרבה והבא מעט, אכול ואין-לשבעה שתו ואין-לשכרה, לבוש ואין-לחם לו; והמשתכר, משתכר אל-צרור נקוב: פ
7 כה אמר יהוה צבאות; שימו לבבכם על-דרכיכם: 8 עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית; וארצה-בו ואכבד (ואכבדה) אמר יהוה: 9 פנה אל-הרבה והנה למעט, והבאתם הבית ונפחתי בו; יען מה, נאם יהוה צבאות, יען, ביתי אשר-הוא חרב, ואתם רצים איש לביתו: 10 על-כן עליכם, כלאו שמים מטל; והארץ כלאה יבולה: 11 ואקרא חרב על-הארץ ועל-ההרים, ועל-הדגן ועל-התירוש ועל-היצהר, ועל אשר תוציא האדמה; ועל-האדם ועל-הבהמה, ועל כל-יגיע כפים: ס 12 וישמע זרבבל בן-שלתיאל ויהושע בן-יהוצדק הכהן הגדול וכל שארית העם, בקול יהוה אלהיהם, ועל-דברי חגי הנביא, כאשר שלחו יהוה אלהיהם; וייראו העם מפני יהוה: 13 ויאמר חגי מלאך יהוה במלאכות יהוה לעם לאמר; אני אתכם נאם-יהוה: 14 ויער יהוה את-רוח זרבבל בן-שלתיאל פחת יהודה, ואת-רוח יהושע בן-יהוצדק הכהן הגדול, ואת-רוח, כל שארית העם; ויבאו ויעשו מלאכה, בבית-יהוה צבאות אלהיהם: פ
15 ביום עשרים וארבעה לחדש בששי; בשנת שתים לדריוש המלך: