י גפן בוקק ישראל, פרי ישוה-לו; כרב לפריו, הרבה למזבחות, כטוב לארצו, היטיבו מצבות: 2 חלק לבם עתה יאשמו; הוא יערף מזבחותם, ישדד מצבותם: 3 כי עתה יאמרו, אין מלך לנו; כי לא יראנו את-יהוה, והמלך מה-יעשה-לנו: 4 דברו דברים, אלות שוא כרת ברית; ופרח כראש משפט, על תלמי שדי: 5 לעגלות בית און, יגורו שכן שמרון; כי-אבל עליו עמו, וכמריו עליו יגילו, על-כבודו כי-גלה ממנו: 6 גם-אותו לאשור יובל, מנחה למלך ירב; בשנה אפרים יקח, ויבוש ישראל מעצתו: 7 נדמה שמרון מלכה; כקצף על-פני-מים: 8 ונשמדו במות און, חטאת ישראל, קוץ ודרדר, יעלה על-מזבחותם; ואמרו להרים כסונו, ולגבעות נפלו עלינו: ס 9 מימי הגבעה, חטאת ישראל; שם עמדו, לא-תשיגם בגבעה מלחמה על-בני עלוה: 10 באותי ואסרם; ואספו עליהם עמים, באסרם לשתי עינתם (עונתם): 11 ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש, ואני עברתי, על-טוב צוארה; ארכיב אפרים יחרוש יהודה, ישדד-לו יעקב: 12 זרעו לכם לצדקה קצרו לפי-חסד, נירו לכם ניר; ועת לדרוש את-יהוה, עד-יבוא וירה צדק לכם: 13 חרשתם-רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי-כחש; כי-בטחת בדרכך ברב גבוריך: 14 וקאם שאון בעמך, וכל-מבצריך יושד, כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה; אם על-בנים רטשה: 15 ככה, עשה לכם בית-אל, מפני רעת רעתכם; בשחר נדמה נדמה מלך ישראל: