יג כדבר אפרים רתת, נשא הוא בישראל; ויאשם בבעל וימת: 2 ועתה יוספו לחטא, ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים, מעשה חרשים כלה; להם הם אמרים, זבחי אדם, עגלים ישקון: 3 לכן, יהיו כענן-בקר, וכטל משכים הלך; כמץ יסער מגרן, וכעשן מארבה: 4 ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים; ואלהים זולתי לא תדע, ומושיע אין בלתי: 5 אני ידעתיך במדבר; בארץ תלאבות: 6 כמרעיתם וישבעו, שבעו וירם לבם; על-כן שכחוני: 7 ואהי להם כמו-שחל; כנמר על-דרך אשור: 8 אפגשם כדב שכול, ואקרע סגור לבם; ואכלם שם כלביא, חית השדה תבקעם: 9 שחתך ישראל כי-בי בעזרך: 10 אהי מלכך אפוא, ויושיעך בכל-עריך; ושפטיך, אשר אמרת, תנה-לי מלך ושרים: 11 אתן-לך מלך באפי, ואקח בעברתי: ס 12 צרור עון אפרים, צפונה חטאתו: 13 חבלי יולדה יבאו לו; הוא-בן לא חכם, כי-עת לא-יעמד במשבר בנים: 14 מיד שאול אפדם, ממות אגאלם; אהי דבריך מות, אהי קטבך שאול, נחם יסתר מעיני: 15 כי הוא, בן אחים יפריא; יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה, ויבוש מקורו ויחרב מעינו, הוא ישסה, אוצר כל-כלי חמדה: