ח אל-חכך שפר, כנשר על-בית יהוה; יען עברו בריתי, ועל-תורתי פשעו: 2 לי יזעקו; אלהי ידענוך ישראל: 3 זנח ישראל טוב; אויב ירדפו: 4 הם המליכו ולא ממני, השירו ולא ידעתי; כספם וזהבם, עשו להם עצבים, למען יכרת: 5 זנח עגלך שמרון, חרה אפי בם; עד-מתי לא יוכלו נקין: 6 כי מישראל והוא, חרש עשהו, ולא אלהים הוא; כי-שבבים יהיה, עגל שמרון: 7 כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו; קמה אין-לו, צמח בלי יעשה-קמח, אולי יעשה, זרים יבלעהו: 8 נבלע ישראל; עתה היו בגוים, ככלי אין-חפץ בו: 9 כי-המה עלו אשור, פרא בודד לו; אפרים התנו אהבים: 10 גם כי-יתנו בגוים עתה אקבצם; ויחלו מעט, ממשא מלך שרים: 11 כי-הרבה אפרים מזבחת לחטא; היו-לו מזבחות לחטא: 12 אכתוב- (אכתב-) לו, רבו (רבי) תורתי; כמו-זר נחשבו: 13 זבחי הבהבי, יזבחו בשר ויאכלו, יהוה לא רצם; עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם, המה מצרים ישובו: 14 וישכח ישראל את-עשהו, ויבן היכלות, ויהודה הרבה ערים בצרות; ושלחתי-אש בעריו, ואכלה ארמנתיה: ס