יב ויען איוב, ויאמר: 2 אמנם כי אתם-עם; ועמכם, תמות חכמה: 3 גם-לי לבב כמוכם, לא-נפל אנכי מכם; ואת-מי-אין כמו-אלה: 4 שחק לרעהו אהיה, קרא לאלוה ויענהו; שחוק, צדיק תמים: 5 לפיד בוז לעשתות שאנן; נכון, למועדי רגל: 6 ישליו אהלים לשדדים, ובטחות למרגיזי אל; לאשר הביא אלוה בידו: 7 ואולם, שאל-נא בהמות ותרך; ועוף השמים, ויגד-לך: 8 או שיח לארץ ותרך; ויספרו לך, דגי הים: 9 מי לא-ידע בכל-אלה; כי יד-יהוה עשתה זאת: 10 אשר בידו נפש כל-חי; ורוח, כל-בשר-איש: 11 הלא-אזן מלין תבחן; וחך, אכל יטעם-לו: 12 בישישים חכמה; וארך ימים תבונה: 13 עמו חכמה וגבורה; לו, עצה ותבונה: 14 הן יהרוס ולא יבנה; יסגר על-איש, ולא יפתח: 15 הן יעצר במים ויבשו; וישלחם, ויהפכו ארץ: 16 עמו עז ותושיה; לו, שגג ומשגה: 17 מוליך יועצים שולל; ושפטים יהולל: 18 מוסר מלכים פתח; ויאסר אזור, במתניהם: 19 מוליך כהנים שולל; ואתנים יסלף: 20 מסיר שפה לנאמנים; וטעם זקנים יקח: 21 שופך בוז על-נדיבים; ומזיח אפיקים רפה: 22 מגלה עמקות מני-חשך; ויצא לאור צלמות: 23 משגיא לגוים ויאבדם; שטח לגוים, וינחם: 24 מסיר, לב ראשי עם-הארץ; ויתעם, בתהו לא-דרך: 25 ימששו-חשך ולא-אור; ויתעם, כשכור: