יח ויען בלדד השחי, ויאמר: 2 עד-אנה תשימון קנצי למלין; תבינו, ואחר נדבר: 3 מדוע נחשבנו כבהמה; נטמינו, בעיניכם: 4 טרף נפשו, באפו הלמענך תעזב ארץ; ויעתק-צור, ממקמו: 5 גם אור רשעים ידעך; ולא-יגה, שביב אשו: 6 אור חשך באהלו; ונרו, עליו ידעך: 7 יצרו צעדי אונו; ותשליכהו עצתו: 8 כי-שלח ברשת ברגליו; ועל-שבכה, יתהלך: 9 יאחז בעקב פח; יחזק עליו צמים: 10 טמון בארץ חבלו; ומלכדתו, עלי נתיב: 11 סביב בעתהו בלהות; והפיצהו לרגליו: 12 יהי-רעב אנו; ואיד, נכון לצלעו: 13 יאכל בדי עורו; יאכל בדיו, בכור מות: 14 ינתק מאהלו מבטחו; ותצעדהו, למלך בלהות: 15 תשכון באהלו מבלי-לו; יזרה על-נוהו גפרית: 16 מתחת שרשיו יבשו; וממעל, ימל קצירו: 17 זכרו-אבד מני-ארץ; ולא-שם לו, על-פני-חוץ: 18 יהדפהו מאור אל-חשך; ומתבל ינדהו: 19 לא נין לו ולא-נכד בעמו; ואין שריד, במגוריו: 20 על-יומו נשמו אחרנים; וקדמנים, אחזו שער: 21 אך-אלה משכנות עול; וזה, מקום לא-ידע-אל: ס