כ ויען צפר הנעמתי, ויאמר: 2 לכן שעפי ישיבוני; ובעבור, חושי בי: 3 מוסר כלמתי אשמע; ורוח, מבינתי יענני: 4 הזאת ידעת מני-עד; מני שים אדם עלי-ארץ: 5 כי רננת רשעים מקרוב; ושמחת חנף עדי-רגע: 6 אם-יעלה לשמים שיאו; וראשו, לעב יגיע: 7 כגללו לנצח יאבד; ראיו, יאמרו איו: 8 כחלום יעוף ולא ימצאוהו; וידד, כחזיון לילה: 9 עין שזפתו ולא תוסיף; ולא-עוד, תשורנו מקומו: 10 בניו ירצו דלים; וידיו, תשבנה אונו: 11 עצמותיו מלאו עלומו (עלומיו); ועמו, על-עפר תשכב: 12 אם-תמתיק בפיו רעה; יכחידנה, תחת לשונו: 13 יחמל עליה ולא יעזבנה; וימנענה, בתוך חכו: 14 לחמו במעיו נהפך; מרורת פתנים בקרבו: 15 חיל בלע ויקאנו; מבטנו, יורשנו אל: 16 ראש-פתנים יינק; תהרגהו, לשון אפעה: 17 אל-ירא בפלגות; נהרי נחלי, דבש וחמאה: 18 משיב יגע ולא יבלע; כחיל תמורתו, ולא יעלס: 19 כי-רצץ עזב דלים; בית גזל, ולא יבנהו: 20 כי לא-ידע שלו בבטנו; בחמודו, לא ימלט: 21 אין-שריד לאכלו; על-כן, לא-יחיל טובו: 22 במלאות שפקו יצר לו; כל-יד עמל תבואנו: 23 יהי למלא בטנו, ישלח-בו חרון אפו; וימטר עלימו, בלחומו: 24 יברח מנשק ברזל; תחלפהו, קשת נחושה: 25 שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך, עליו אמים: 26 כל-חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא-נפח; ירע שריד באהלו: 27 יגלו שמים עונו; וארץ, מתקוממה לו: 28 יגל יבול ביתו; נגרות, ביום אפו: 29 זה חלק-אדם רשע מאלהים; ונחלת אמרו מאל: פ