כז ויסף איוב שאת משלו, ויאמר: 2 חי-אל הסיר משפטי; ושדי, המר נפשי: 3 כי-כל-עוד נשמתי בי; ורוח אלוה באפי: 4 אם-תדברנה שפתי עולה; ולשוני, אם-יהגה רמיה: 5 חלילה לי אם-אצדיק אתכם עד-אגוע; לא-אסיר תמתי ממני: 6 בצדקתי החזקתי ולא ארפה; לא-יחרף לבבי, מימי: 7 יהי כרשע איבי; ומתקוממי כעול: 8 כי מה-תקות חנף כי יבצע; כי ישל אלוה נפשו: 9 הצעקתו ישמע אל; כי-תבוא עליו צרה: 10 אם-על-שדי יתענג; יקרא אלוה בכל-עת: 11 אורה אתכם ביד-אל; אשר עם-שדי, לא אכחד: 12 הן-אתם כלכם חזיתם; ולמה-זה, הבל תהבלו: 13 זה חלק-אדם רשע עם-אל; ונחלת עריצים, משדי יקחו: 14 אם-ירבו בניו למו-חרב; וצאצאיו, לא ישבעו-לחם: 15 שרידו (שרידיו) במות יקברו; ואלמנתיו, לא תבכינה: 16 אם-יצבר כעפר כסף; וכחמר, יכין מלבוש: 17 יכין וצדיק ילבש; וכסף, נקי יחלק: 18 בנה כעש ביתו; וכסכה, עשה נצר: 19 עשיר ישכב ולא יאסף; עיניו פקח ואיננו: 20 תשיגהו כמים בלהות; לילה, גנבתו סופה: 21 ישאהו קדים וילך; וישערהו, ממקמו: 22 וישלך עליו ולא יחמל; מידו, ברוח יברח: 23 ישפק עלימו כפימו; וישרק עליו, ממקמו: