לח ויען-יהוה את-איוב מן (מן) הסערה (הסערה), ויאמר: 2 מי זה מחשיך עצה במלין, בלי-דעת: 3 אזר-נא כגבר חלציך; ואשאלך, והודיעני: 4 איפה היית ביסדי-ארץ; הגד, אם-ידעת בינה: 5 מי-שם ממדיה כי תדע; או מי-נטה עליה קו: 6 על-מה אדניה הטבעו; או מי-ירה, אבן פנתה: 7 ברן-יחד כוכבי בקר; ויריעו, כל-בני אלהים: 8 ויסך בדלתים ים; בגיחו, מרחם יצא: 9 בשומי ענן לבשו; וערפל, חתלתו: 10 ואשבר עליו חקי; ואשים, בריח ודלתים: 11 ואמר, עד-פה תבוא ולא תסיף; ופא-ישית, בגאון גליך: 12 המימיך צוית בקר; ידעתה (ידעתה) שחר (השחר) מקמו: 13 לאחז בכנפות הארץ; וינערו רשעים ממנה: 14 תתהפך כחמר חותם; ויתיצבו, כמו לבוש: 15 וימנע מרשעים אורם; וזרוע רמה, תשבר: 16 הבאת עד-נבכי-ים; ובחקר תהום, התהלכת: 17 הנגלו לך שערי-מות; ושערי צלמות תראה: 18 התבננת עד-רחבי-ארץ; הגד, אם-ידעת כלה: 19 אי-זה הדרך ישכן-אור; וחשך, אי-זה מקמו: 20 כי תקחנו אל-גבולו; וכי-תבין, נתיבות ביתו: 21 ידעת כי-אז תולד; ומספר ימיך רבים: 22 הבאת אל-אצרות שלג; ואצרות ברד תראה: 23 אשר-חשכתי לעת-צר; ליום קרב, ומלחמה: 24 אי-זה הדרך יחלק אור; יפץ קדים עלי-ארץ: 25 מי-פלג לשטף תעלה; ודרך, לחזיז קלות: 26 להמטיר על-ארץ לא-איש; מדבר, לא-אדם בו: 27 להשביע שאה ומשאה; ולהצמיח, מצא דשא: 28 היש-למטר אב; או מי-הוליד, אגלי-טל: 29 מבטן מי יצא הקרח; וכפר שמים מי ילדו: 30 כאבן מים יתחבאו; ופני תהום, יתלכדו: 31 התקשר מעדנות כימה; או-משכות כסיל תפתח: 32 התציא מזרות בעתו; ועיש, על-בניה תנחם: 33 הידעת חקות שמים; אם-תשים משטרו בארץ: 34 התרים לעב קולך; ושפעת-מים תכסך: 35 התשלח ברקים וילכו; ויאמרו לך הננו: 36 מי-שת בטחות חכמה; או מי-נתן לשכוי בינה: 37 מי-יספר שחקים בחכמה; ונבלי שמים, מי ישכיב: 38 בצקת עפר למוצק; ורגבים ידבקו: 39 התצוד ללביא טרף; וחית כפירים תמלא: 40 כי-ישחו במעונות; ישבו בסכה למו-ארב: 41 מי יכין לערב, צידו כי-ילדו (ילדיו) אל-אל ישועו; יתעו, לבלי-אכל: