ה קרא-נא היש עונך; ואל-מי מקדשים תפנה: 2 כי-לאויל יהרג-כעש; ופתה, תמית קנאה: 3 אני-ראיתי אויל משריש; ואקוב נוהו פתאם: 4 ירחקו בניו מישע; וידכאו בשער, ואין מציל: 5 אשר קצירו רעב יאכל, ואל-מצנים יקחהו; ושאף צמים חילם: 6 כי לא-יצא מעפר און; ומאדמה, לא-יצמח עמל: 7 כי-אדם לעמל יולד; ובני-רשף, יגביהו עוף: 8 אולם, אני אדרש אל-אל; ואל-אלהים, אשים דברתי: 9 עשה גדלות ואין חקר; נפלאות, עד-אין מספר: 10 הנתן מטר על-פני-ארץ; ושלח מים על-פני חוצות: 11 לשום שפלים למרום; וקדרים, שגבו ישע: 12 מפר מחשבות ערומים; ולא-תעשינה ידיהם, תושיה: 13 לכד חכמים בערמם; ועצת נפתלים נמהרה: 14 יומם יפגשו-חשך; וכלילה, ימששו בצהרים: 15 וישע מחרב מפיהם; ומיד חזק אביון: 16 ותהי לדל תקוה; ועלתה, קפצה פיה: 17 הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה; ומוסר שדי, אל-תמאס: 18 כי הוא יכאיב ויחבש; ימחץ, וידו (וידיו) תרפינה: 19 בשש צרות יצילך; ובשבע לא-יגע בך רע: 20 ברעב פדך ממות; ובמלחמה, מידי חרב: 21 בשוט לשון תחבא; ולא-תירא משד, כי יבוא: 22 לשד ולכפן תשחק; ומחית הארץ, אל-תירא: 23 כי עם-אבני השדה בריתך; וחית השדה, השלמה-לך: 24 וידעת כי-שלום אהלך; ופקדת נוך ולא תחטא: 25 וידעת כי-רב זרעך; וצאצאיך, כעשב הארץ: 26 תבוא בכלח אלי-קבר; כעלות גדיש בעתו: 27 הנה-זאת חקרנוה כן-היא; שמענה, ואתה דע-לך: פ