ט ויען איוב, ויאמר: 2 אמנם ידעתי כי-כן; ומה-יצדק אנוש עם-אל: 3 אם-יחפץ לריב עמו; לא-יעננו, אחת מני-אלף: 4 חכם לבב ואמיץ כח; מי-הקשה אליו, וישלם: 5 המעתיק הרים ולא ידעו; אשר הפכם באפו: 6 המרגיז ארץ ממקומה; ועמודיה, יתפלצון: 7 האמר לחרס ולא יזרח; ובעד כוכבים יחתם: 8 נטה שמים לבדו; ודורך, על-במתי ים: 9 עשה-עש כסיל וכימה, וחדרי תמן: 10 עשה גדלות עד-אין חקר; ונפלאות, עד-אין מספר: 11 הן יעבר עלי ולא אראה; ויחלף, ולא-אבין לו: 12 הן יחתף מי ישיבנו; מי-יאמר אליו, מה-תעשה: 13 אלוה לא-ישיב אפו; תחתו (תחתיו) שחחו, עזרי רהב: 14 אף כי-אנכי אעננו; אבחרה דברי עמו: 15 אשר אם-צדקתי לא אענה; למשפטי, אתחנן: 16 אם-קראתי ויענני; לא-אאמין, כי-יאזין קולי: 17 אשר-בשערה ישופני; והרבה פצעי חנם: 18 לא-יתנני השב רוחי; כי ישבעני, ממררים: 19 אם-לכח אמיץ הנה; ואם-למשפט, מי יועידני: 20 אם-אצדק פי ירשיעני; תם-אני, ויעקשני: 21 תם-אני לא-אדע נפשי, אמאס חיי: 22 אחת, היא על-כן אמרתי; תם ורשע, הוא מכלה: 23 אם-שוט ימית פתאם; למסת נקים ילעג: 24 ארץ נתנה ביד-רשע, פני-שפטיה יכסה; אם-לא אפוא מי-הוא: 25 וימי קלו מני-רץ; ברחו, לא-ראו טובה: 26 חלפו עם-אניות אבה; כנשר, יטוש עלי-אכל: 27 אם-אמרי אשכחה שיחי; אעזבה פני ואבליגה: 28 יגרתי כל-עצבתי; ידעתי, כי-לא תנקני: 29 אנכי ארשע; למה-זה, הבל איגע: 30 אם-התרחצתי במו- (במי-) שלג; והזכותי, בבר כפי: 31 אז בשחת תטבלני; ותעבוני, שלמותי: 32 כי-לא-איש כמני אעננו; נבוא יחדו, במשפט: 33 לא יש-בינינו מוכיח; ישת ידו על-שנינו: 34 יסר מעלי שבטו; ואמתו, אל-תבעתני: 35 אדברה ולא איראנו; כי לא-כן אנכי, עמדי: