יא והמלך שלמה, אהב נשים נכריות רבות ואת-בת-פרעה; מואביות עמניות אדמית, צדנית חתית: 2 מן-הגוים, אשר אמר-יהוה אל-בני ישראל לא-תבאו בהם, והם לא-יבאו בכם, אכן יטו את-לבבכם, אחרי אלהיהם; בהם דבק שלמה לאהבה: 3 ויהי-לו נשים, שרות שבע מאות, ופלגשים שלש מאות; ויטו נשיו את-לבו: 4 ויהי, לעת זקנת שלמה, נשיו הטו את-לבבו, אחרי אלהים אחרים; ולא-היה לבבו שלם עם-יהוה אלהיו, כלבב דויד אביו: 5 וילך שלמה, אחרי עשתרת, אלהי צדנים; ואחרי מלכם, שקץ עמנים: 6 ויעש שלמה הרע בעיני יהוה; ולא מלא אחרי יהוה כדוד אביו: ס 7 אז יבנה שלמה במה, לכמוש שקץ מואב, בהר אשר על-פני ירושלם; ולמלך שקץ בני עמון: 8 וכן עשה, לכל-נשיו הנכריות; מקטירות ומזבחות לאלהיהן: 9 ויתאנף יהוה בשלמה; כי-נטה לבבו, מעם יהוה אלהי ישראל, הנראה אליו פעמים: 10 וצוה אליו על-הדבר הזה, לבלתי-לכת, אחרי אלהים אחרים; ולא שמר, את אשר-צוה יהוה: פ
11 ויאמר יהוה לשלמה, יען אשר היתה-זאת עמך, ולא שמרת בריתי וחקתי, אשר צויתי עליך; קרע אקרע את-הממלכה מעליך, ונתתיה לעבדך: 12 אך-בימיך לא אעשנה, למען דוד אביך; מיד בנך אקרענה: 13 רק את-כל-הממלכה לא אקרע, שבט אחד אתן לבנך; למען דוד עבדי, ולמען ירושלם אשר בחרתי: 14 ויקם יהוה שטן לשלמה, את הדד האדמי; מזרע המלך הוא באדום: 15 ויהי, בהיות דוד את-אדום, בעלות, יואב שר הצבא, לקבר את-החללים; ויך כל-זכר באדום: 16 כי ששת חדשים ישב-שם יואב וכל-ישראל; עד-הכרית כל-זכר באדום: 17 ויברח אדד הוא ואנשים אדמיים מעבדי אביו אתו לבוא מצרים; והדד נער קטן: 18 ויקמו ממדין, ויבאו פארן; ויקחו אנשים עמם מפארן, ויבאו מצרים אל-פרעה מלך-מצרים, ויתן-לו בית, ולחם אמר לו, וארץ נתן לו: 19 וימצא הדד חן בעיני פרעה מאד; ויתן-לו אשה את-אחות אשתו, אחות תחפניס הגבירה: 20 ותלד לו אחות תחפניס, את גנבת בנו, ותגמלהו תחפנס, בתוך בית פרעה; ויהי גנבת בית פרעה, בתוך בני פרעה: 21 והדד שמע במצרים, כי-שכב דוד עם-אבתיו, וכי-מת יואב שר-הצבא; ויאמר הדד אל-פרעה, שלחני ואלך אל-ארצי: 22 ויאמר לו פרעה, כי מה-אתה חסר עמי, והנך מבקש ללכת אל-ארצך; ויאמר לא, כי שלח תשלחני: 23 ויקם אלהים לו שטן, את-רזון בן-אלידע; אשר ברח, מאת הדדעזר מלך-צובה אדניו: 24 ויקבץ עליו אנשים, ויהי שר-גדוד, בהרג דוד אתם; וילכו דמשק וישבו בה, וימלכו בדמשק: 25 ויהי שטן לישראל כל-ימי שלמה, ואת-הרעה אשר הדד; ויקץ בישראל, וימלך על-ארם: פ
26 וירבעם בן-נבט אפרתי מן-הצרדה, ושם אמו צרועה אשה אלמנה, עבד לשלמה; וירם יד במלך: 27 וזה הדבר, אשר-הרים יד במלך; שלמה בנה את-המלוא, סגר את-פרץ עיר דוד אביו: 28 והאיש ירבעם גבור חיל; וירא שלמה את-הנער, כי-עשה מלאכה הוא, ויפקד אתו, לכל-סבל בית יוסף: ס 29 ויהי בעת ההיא, וירבעם יצא מירושלם; וימצא אתו אחיה השילני הנביא בדרך, והוא מתכסה בשלמה חדשה, ושניהם לבדם בשדה: 30 ויתפש אחיה, בשלמה החדשה אשר עליו; ויקרעה, שנים עשר קרעים: 31 ויאמר לירבעם, קח-לך עשרה קרעים; כי כה אמר יהוה אלהי ישראל, הנני קרע את-הממלכה מיד שלמה, ונתתי לך, את עשרה השבטים: 32 והשבט האחד יהיה-לו; למען עבדי דוד, ולמען ירושלם, העיר אשר בחרתי בה, מכל שבטי ישראל: 33 יען אשר עזבוני, וישתחוו לעשתרת אלהי צדנין, לכמוש אלהי מואב, ולמלכם אלהי בני-עמון; ולא-הלכו בדרכי, לעשות הישר בעיני וחקתי ומשפטי כדוד אביו: 34 ולא-אקח את-כל-הממלכה מידו; כי נשיא אשתנו, כל ימי חייו, למען דוד עבדי אשר בחרתי אתו, אשר שמר מצותי וחקתי: 35 ולקחתי המלוכה מיד בנו; ונתתיה לך, את עשרת השבטים: 36 ולבנו אתן שבט-אחד; למען היות-ניר לדויד-עבדי כל-הימים לפני בירושלם, העיר אשר בחרתי לי, לשום שמי שם: 37 ואתך אקח, ומלכת, בכל אשר-תאוה נפשך; והיית מלך על-ישראל: 38 והיה, אם-תשמע את-כל-אשר אצוך, והלכת בדרכי, ועשית הישר בעיני לשמור חקותי ומצותי, כאשר עשה דוד עבדי; והייתי עמך, ובניתי לך בית-נאמן כאשר בניתי לדוד, ונתתי לך את-ישראל: 39 ואענה את-זרע דוד למען זאת; אך לא כל-הימים: ס 40 ויבקש שלמה להמית את-ירבעם; ויקם ירבעם, ויברח מצרים אל-שישק מלך-מצרים, ויהי במצרים עד-מות שלמה: 41 ויתר דברי שלמה וכל-אשר עשה וחכמתו; הלוא-הם כתבים, על-ספר דברי שלמה: 42 והימים, אשר מלך שלמה בירושלם על-כל-ישראל, ארבעים שנה: 43 וישכב שלמה עם-אבתיו, ויקבר, בעיר דוד אביו; וימלך רחבעם בנו תחתיו: ס