יב וילך רחבעם שכם; כי שכם בא כל-ישראל להמליך אתו: 2 ויהי כשמע ירבעם בן-נבט, והוא עודנו במצרים, אשר ברח, מפני המלך שלמה; וישב ירבעם במצרים: 3 וישלחו ויקראו-לו, ויבאו (ויבא) ירבעם וכל-קהל ישראל; וידברו, אל-רחבעם לאמר: 4 אביך הקשה את-עלנו; ואתה עתה הקל מעבדת אביך הקשה, ומעלו הכבד אשר-נתן עלינו ונעבדך: 5 ויאמר אליהם, לכו עד שלשה ימים ושובו אלי; וילכו העם: 6 ויועץ המלך רחבעם, את-הזקנים אשר-היו עמדים, את-פני שלמה אביו, בהיתו חי לאמר; איך אתם נועצים, להשיב את-העם-הזה דבר: 7 וידבר (וידברו) אליו לאמר, אם-היום תהיה-עבד לעם הזה ועבדתם, ועניתם ודברת אליהם דברים טובים; והיו לך עבדים כל-הימים: 8 ויעזב את-עצת הזקנים אשר יעצהו; ויועץ, את-הילדים אשר גדלו אתו, אשר העמדים לפניו: 9 ויאמר אליהם, מה אתם נועצים, ונשיב דבר את-העם הזה; אשר דברו אלי לאמר, הקל מן-העל, אשר-נתן אביך עלינו: 10 וידברו אליו, הילדים אשר גדלו אתו לאמר, כה-תאמר לעם הזה אשר דברו אליך לאמר, אביך הכביד את-עלנו, ואתה הקל מעלינו; כה תדבר אליהם, קטני עבה ממתני אבי: 11 ועתה, אבי העמיס עליכם על כבד, ואני אוסיף על-עלכם; אבי, יסר אתכם בשוטים, ואני איסר אתכם בעקרבים: 12 ויבו (ויבוא) ירבעם וכל-העם אל-רחבעם ביום השלישי; כאשר דבר המלך לאמר, שובו אלי ביום השלישי: 13 ויען המלך את-העם קשה; ויעזב את-עצת הזקנים אשר יעצהו: 14 וידבר אליהם, כעצת הילדים לאמר, אבי הכביד את-עלכם, ואני אסיף על-עלכם; אבי, יסר אתכם בשוטים, ואני איסר אתכם בעקרבים: 15 ולא-שמע המלך אל-העם; כי-היתה סבה מעם יהוה, למען הקים את-דברו, אשר דבר יהוה ביד אחיה השילני, אל-ירבעם בן-נבט: 16 וירא כל-ישראל, כי לא-שמע המלך אליהם, וישבו העם את-המלך דבר לאמר מה-לנו חלק בדוד ולא-נחלה בבן-ישי, לאהליך ישראל, עתה ראה ביתך דוד; וילך ישראל לאהליו: 17 ובני ישראל, הישבים בערי יהודה; וימלך עליהם רחבעם: פ
18 וישלח המלך רחבעם, את-אדרם אשר על-המס, וירגמו כל-ישראל בו אבן וימת; והמלך רחבעם, התאמץ לעלות במרכבה, לנוס ירושלם: 19 ויפשעו ישראל בבית דוד, עד היום הזה: ס 20 ויהי כשמע כל-ישראל כי-שב ירבעם, וישלחו, ויקראו אתו אל-העדה, וימליכו אתו על-כל-ישראל; לא היה אחרי בית-דוד, זולתי שבט-יהודה לבדו: 21 ויבאו (ויבא) רחבעם ירושלם, ויקהל את-כל-בית יהודה ואת-שבט בנימן, מאה ושמנים אלף בחור עשה מלחמה; להלחם עם-בית ישראל, להשיב את-המלוכה, לרחבעם בן-שלמה: פ
22 ויהי דבר האלהים, אל-שמעיה איש-האלהים לאמר: 23 אמר, אל-רחבעם בן-שלמה מלך יהודה, ואל-כל-בית יהודה ובנימין; ויתר העם לאמר: 24 כה אמר יהוה לא-תעלו ולא-תלחמון עם-אחיכם בני-ישראל, שובו איש לביתו, כי מאתי נהיה הדבר הזה; וישמעו את-דבר יהוה, וישבו ללכת כדבר יהוה: ס 25 ויבן ירבעם את-שכם בהר אפרים וישב בה; ויצא משם, ויבן את-פנואל: 26 ויאמר ירבעם בלבו; עתה תשוב הממלכה לבית דוד: 27 אם-יעלה העם הזה, לעשות זבחים בבית-יהוה בירושלם, ושב לב העם הזה אל-אדניהם, אל-רחבעם מלך יהודה; והרגני ושבו אל-רחבעם מלך-יהודה: 28 ויועץ המלך, ויעש שני עגלי זהב; ויאמר אלהם, רב-לכם מעלות ירושלם, הנה אלהיך ישראל, אשר העלוך מארץ מצרים: 29 וישם את-האחד בבית-אל; ואת-האחד נתן בדן: 30 ויהי הדבר הזה לחטאת; וילכו העם לפני האחד עד-דן: 31 ויעש את-בית במות; ויעש כהנים מקצות העם, אשר לא-היו מבני לוי: 32 ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בחמשה-עשר יום לחדש כחג אשר ביהודה, ויעל על-המזבח, כן עשה בבית-אל, לזבח לעגלים אשר-עשה; והעמיד בבית אל, את-כהני הבמות אשר עשה: 33 ויעל על-המזבח אשר-עשה בבית-אל, בחמשה עשר יום בחדש השמיני, בחדש אשר-בדא מלבד (מלבו); ויעש חג לבני ישראל, ויעל על-המזבח להקטיר: פ