יג והנה איש אלהים, בא מיהודה בדבר יהוה אל-בית-אל; וירבעם עמד על-המזבח להקטיר: 2 ויקרא על-המזבח בדבר יהוה, ויאמר מזבח מזבח, כה אמר יהוה; הנה-בן נולד לבית-דוד יאשיהו שמו, וזבח עליך, את-כהני הבמות המקטרים עליך, ועצמות אדם ישרפו עליך: 3 ונתן ביום ההוא מופת לאמר, זה המופת, אשר דבר יהוה; הנה המזבח נקרע, ונשפך הדשן אשר-עליו: 4 ויהי כשמע המלך את-דבר איש-האלהים, אשר קרא על-המזבח בבית-אל, וישלח ירבעם את-ידו מעל המזבח לאמר תפשהו; ותיבש ידו אשר שלח עליו, ולא יכל להשיבה אליו: 5 והמזבח נקרע, וישפך הדשן מן-המזבח; כמופת, אשר נתן איש האלהים בדבר יהוה: 6 ויען המלך ויאמר אל-איש האלהים, חל-נא את-פני יהוה אלהיך והתפלל בעדי, ותשב ידי אלי; ויחל איש-האלהים את-פני יהוה, ותשב יד-המלך אליו, ותהי כבראשנה: 7 וידבר המלך אל-איש האלהים, באה-אתי הביתה וסעדה; ואתנה לך מתת: 8 ויאמר איש-האלהים אל-המלך, אם-תתן-לי את-חצי ביתך, לא אבא עמך; ולא-אכל לחם ולא אשתה-מים, במקום הזה: 9 כי-כן צוה אתי, בדבר יהוה לאמר, לא-תאכל לחם ולא תשתה-מים; ולא תשוב, בדרך אשר הלכת: 10 וילך בדרך אחר; ולא-שב בדרך, אשר בא בה אל-בית-אל: פ
11 ונביא אחד זקן, ישב בבית-אל; ויבוא בנו ויספר-לו את-כל-המעשה אשר-עשה איש-האלהים היום בבית-אל, את-הדברים אשר דבר אל-המלך, ויספרום לאביהם: 12 וידבר אלהם אביהם, אי-זה הדרך הלך; ויראו בניו, את-הדרך אשר הלך איש האלהים, אשר-בא מיהודה: 13 ויאמר אל-בניו, חבשו-לי החמור; ויחבשו-לו החמור, וירכב עליו: 14 וילך, אחרי איש האלהים, וימצאהו, ישב תחת האלה; ויאמר אליו, האתה איש-האלהים אשר-באת מיהודה ויאמר אני: 15 ויאמר אליו, לך אתי הביתה; ואכל לחם: 16 ויאמר, לא אוכל לשוב אתך ולבוא אתך; ולא-אכל לחם, ולא-אשתה אתך מים, במקום הזה: 17 כי-דבר אלי בדבר יהוה, לא-תאכל לחם, ולא-תשתה שם מים; לא-תשוב ללכת, בדרך אשר-הלכת בה: 18 ויאמר לו, גם-אני נביא כמוך, ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר, השבהו אתך אל-ביתך, ויאכל לחם וישת מים; כחש לו: 19 וישב אתו, ויאכל לחם בביתו וישת מים: 20 ויהי הם ישבים אל-השלחן; פ
ויהי דבר-יהוה, אל-הנביא אשר השיבו: 21 ויקרא אל-איש האלהים, אשר-בא מיהודה לאמר, כה אמר יהוה; יען, כי מרית פי יהוה, ולא שמרת את-המצוה, אשר צוך יהוה אלהיך: 22 ותשב, ותאכל לחם ותשת מים, במקום אשר דבר אליך, אל-תאכל לחם ואל-תשת מים; לא-תבוא נבלתך אל-קבר אבתיך: 23 ויהי, אחרי אכלו לחם ואחרי שתותו; ויחבש-לו החמור, לנביא אשר השיבו: 24 וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו; ותהי נבלתו משלכת בדרך, והחמור עמד אצלה, והאריה, עמד אצל הנבלה: 25 והנה אנשים עברים, ויראו את-הנבלה משלכת בדרך, ואת-האריה, עמד אצל הנבלה; ויבאו וידברו בעיר, אשר הנביא הזקן ישב בה: 26 וישמע הנביא אשר השיבו מן-הדרך, ויאמר איש האלהים הוא, אשר מרה את-פי יהוה; ויתנהו יהוה לאריה, וישברהו וימתהו, כדבר יהוה אשר דבר-לו: 27 וידבר אל-בניו לאמר, חבשו-לי את-החמור; ויחבשו: 28 וילך, וימצא את-נבלתו משלכת בדרך, וחמור והאריה, עמדים אצל הנבלה; לא-אכל האריה את-הנבלה, ולא שבר את-החמור: 29 וישא הנביא את-נבלת איש-האלהים וינחהו אל-החמור וישיבהו; ויבא, אל-עיר הנביא הזקן, לספד ולקברו: 30 וינח את-נבלתו בקברו; ויספדו עליו הוי אחי: 31 ויהי אחרי קברו אתו, ויאמר אל-בניו לאמר, במותי וקברתם אתי, בקבר אשר איש האלהים קבור בו; אצל עצמתיו, הניחו את-עצמתי: 32 כי היה יהיה הדבר, אשר קרא בדבר יהוה, על-המזבח אשר בבית-אל; ועל כל-בתי הבמות, אשר בערי שמרון: פ
33 אחר הדבר הזה, לא-שב ירבעם מדרכו הרעה; וישב ויעש מקצות העם כהני במות, החפץ ימלא את-ידו, ויהי כהני במות: 34 ויהי בדבר הזה, לחטאת בית ירבעם; ולהכחיד ולהשמיד, מעל פני האדמה: פ