יח ויהי ימים רבים, ודבר-יהוה, היה אל-אליהו, בשנה השלישית לאמר; לך הראה אל-אחאב, ואתנה מטר על-פני האדמה: 2 וילך אליהו, להראות אל-אחאב; והרעב חזק בשמרון: 3 ויקרא אחאב, אל-עבדיהו אשר על-הבית; ועבדיהו, היה ירא את-יהוה מאד: 4 ויהי בהכרית איזבל, את נביאי יהוה; ויקח עבדיהו מאה נבאים, ויחביאם חמשים איש במערה, וכלכלם לחם ומים: 5 ויאמר אחאב אל-עבדיהו, לך בארץ אל-כל-מעיני המים, ואל כל-הנחלים; אולי נמצא חציר, ונחיה סוס ופרד, ולוא נכרית מהבהמה: 6 ויחלקו להם את-הארץ לעבר-בה; אחאב הלך בדרך אחד לבדו, ועבדיהו הלך בדרך-אחד לבדו: 7 ויהי עבדיהו בדרך, והנה אליהו לקראתו; ויכרהו ויפל על-פניו, ויאמר האתה זה אדני אליהו: 8 ויאמר לו אני; לך אמר לאדניך הנה אליהו: 9 ויאמר מה חטאתי; כי-אתה נתן את-עבדך ביד-אחאב להמיתני: 10 חי יהוה אלהיך, אם-יש-גוי וממלכה אשר לא-שלח אדני שם לבקשך, ואמרו אין; והשביע את-הממלכה ואת-הגוי, כי לא ימצאכה: 11 ועתה אתה אמר; לך אמר לאדניך הנה אליהו: 12 והיה אני אלך מאתך, ורוח יהוה ישאך על אשר לא-אדע, ובאתי להגיד לאחאב ולא ימצאך והרגני; ועבדך ירא את-יהוה מנערי: 13 הלא-הגד לאדני את אשר-עשיתי, בהרג איזבל, את נביאי יהוה; ואחבא מנביאי יהוה מאה איש, חמשים חמשים איש במערה, ואכלכלם לחם ומים: 14 ועתה אתה אמר, לך אמר לאדניך הנה אליהו; והרגני: ס 15 ויאמר אליהו, חי יהוה צבאות, אשר עמדתי לפניו; כי היום אראה אליו: 16 וילך עבדיהו לקראת אחאב ויגד-לו; וילך אחאב לקראת אליהו: 17 ויהי כראות אחאב את-אליהו; ויאמר אחאב אליו, האתה זה עכר ישראל: 18 ויאמר, לא עכרתי את-ישראל, כי אם-אתה ובית אביך; בעזבכם את-מצות יהוה, ותלך אחרי הבעלים: 19 ועתה, שלח קבץ אלי את-כל-ישראל אל-הר הכרמל; ואת-נביאי הבעל ארבע מאות וחמשים, ונביאי האשרה ארבע מאות, אכלי שלחן איזבל: 20 וישלח אחאב בכל-בני ישראל; ויקבץ את-הנביאים אל-הר הכרמל: 21 ויגש אליהו אל-כל-העם, ויאמר עד-מתי אתם פסחים על-שתי הסעפים, אם-יהוה האלהים לכו אחריו, ואם-הבעל לכו אחריו; ולא-ענו העם אתו דבר: 22 ויאמר אליהו אל-העם, אני נותרתי נביא ליהוה לבדי; ונביאי הבעל, ארבע-מאות וחמשים איש: 23 ויתנו-לנו שנים פרים, ויבחרו להם הפר האחד וינתחהו, וישימו על-העצים, ואש לא ישימו; ואני אעשה את-הפר האחד, ונתתי על-העצים, ואש לא אשים: 24 וקראתם בשם אלהיכם, ואני אקרא בשם-יהוה, והיה האלהים אשר-יענה באש הוא האלהים; ויען כל-העם ויאמרו טוב הדבר: 25 ויאמר אליהו לנביאי הבעל, בחרו לכם הפר האחד ועשו ראשנה, כי אתם הרבים; וקראו בשם אלהיכם, ואש לא תשימו: 26 ויקחו את-הפר אשר-נתן להם ויעשו, ויקראו בשם-הבעל מהבקר ועד-הצהרים לאמר הבעל עננו, ואין קול ואין ענה; ויפסחו, על-המזבח אשר עשה: 27 ויהי בצהרים ויהתל בהם אליהו, ויאמר קראו בקול-גדול כי-אלהים הוא, כי שיח וכי-שיג לו וכי-דרך לו; אולי ישן הוא ויקץ: 28 ויקראו בקול גדול, ויתגדדו כמשפטם, בחרבות וברמחים; עד-שפך-דם עליהם: 29 ויהי כעבר הצהרים, ויתנבאו, עד לעלות המנחה; ואין-קול ואין-ענה ואין קשב: 30 ויאמר אליהו לכל-העם גשו אלי, ויגשו כל-העם אליו; וירפא את-מזבח יהוה ההרוס: 31 ויקח אליהו, שתים עשרה אבנים, כמספר שבטי בני-יעקב; אשר היה דבר-יהוה אליו לאמר, ישראל יהיה שמך: 32 ויבנה את-האבנים מזבח בשם יהוה; ויעש תעלה, כבית סאתים זרע, סביב למזבח: 33 ויערך את-העצים; וינתח את-הפר, וישם על-העצים: 34 ויאמר, מלאו ארבעה כדים מים, ויצקו על-העלה ועל-העצים; ויאמר שנו וישנו, ויאמר שלשו וישלשו: 35 וילכו המים, סביב למזבח; וגם את-התעלה מלא-מים: 36 ויהי בעלות המנחה, ויגש אליהו הנביא ויאמר, יהוה, אלהי אברהם יצחק וישראל, היום יודע, כי-אתה אלהים בישראל ואני עבדך; ובדבריך (ובדברך) עשיתי, את כל-הדברים האלה: 37 ענני יהוה ענני, וידעו העם הזה, כי-אתה יהוה האלהים; ואתה הסבת את-לבם אחרנית: 38 ותפל אש-יהוה, ותאכל את-העלה ואת-העצים, ואת-האבנים ואת-העפר; ואת-המים אשר-בתעלה לחכה: 39 וירא כל-העם, ויפלו על-פניהם; ויאמרו, יהוה הוא האלהים, יהוה הוא האלהים: 40 ויאמר אליהו להם תפשו את-נביאי הבעל, איש אל-ימלט מהם ויתפשום; ויורדם אליהו אל-נחל קישון, וישחטם שם: 41 ויאמר אליהו לאחאב, עלה אכל ושתה; כי-קול המון הגשם: 42 ויעלה אחאב לאכל ולשתות; ואליהו עלה אל-ראש הכרמל ויגהר ארצה, וישם פניו בין ברכו (ברכיו): 43 ויאמר אל-נערו, עלה-נא הבט דרך-ים, ויעל ויבט, ויאמר אין מאומה; ויאמר שב שבע פעמים: 44 ויהי בשבעית, ויאמר, הנה-עב קטנה ככף-איש עלה מים; ויאמר, עלה אמר אל-אחאב אסר ורד, ולא יעצרכה הגשם: 45 ויהי עד-כה ועד-כה, והשמים התקדרו עבים ורוח, ויהי גשם גדול; וירכב אחאב וילך יזרעאלה: 46 ויד-יהוה, היתה אל-אליהו, וישנס מתניו; וירץ לפני אחאב, עד-באכה יזרעאלה: