יט ויגד אחאב לאיזבל, את כל-אשר עשה אליהו; ואת כל-אשר הרג את-כל-הנביאים בחרב: 2 ותשלח איזבל מלאך, אל-אליהו לאמר; כה-יעשון אלהים וכה יוספון, כי-כעת מחר אשים את-נפשך, כנפש אחד מהם: 3 וירא, ויקם וילך אל-נפשו, ויבא באר שבע אשר ליהודה; וינח את-נערו שם: 4 והוא-הלך במדבר דרך יום, ויבא וישב תחת רתם אחת (אחד); וישאל את-נפשו למות, ויאמר רב, עתה יהוה קח נפשי, כי-לא-טוב אנכי מאבתי: 5 וישכב ויישן, תחת רתם אחד; והנה-זה מלאך נגע בו, ויאמר לו קום אכול: 6 ויבט והנה מראשתיו עגת רצפים וצפחת מים; ויאכל וישת, וישב וישכב: 7 וישב מלאך יהוה שנית ויגע-בו, ויאמר קום אכל; כי רב ממך הדרך: 8 ויקם ויאכל וישתה; וילך בכח האכילה ההיא, ארבעים יום וארבעים לילה, עד הר האלהים חרב: 9 ויבא-שם אל-המערה וילן שם; והנה דבר-יהוה אליו, ויאמר לו, מה-לך פה אליהו: 10 ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות, כי-עזבו בריתך בני ישראל, את-מזבחתיך הרסו, ואת-נביאיך הרגו בחרב; ואותר אני לבדי, ויבקשו את-נפשי לקחתה: 11 ויאמר, צא ועמדת בהר לפני יהוה, והנה יהוה עבר, ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני יהוה, לא ברוח יהוה; ואחר הרוח רעש, לא ברעש יהוה: 12 ואחר הרעש אש, לא באש יהוה; ואחר האש, קול דממה דקה: 13 ויהי כשמע אליהו, וילט פניו באדרתו, ויצא ויעמד פתח המערה; והנה אליו קול, ויאמר מה-לך פה אליהו: 14 ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות, כי-עזבו בריתך בני ישראל, את-מזבחתיך הרסו, ואת-נביאיך הרגו בחרב; ואותר אני לבדי, ויבקשו את-נפשי לקחתה: ס 15 ויאמר יהוה אליו, לך שוב לדרכך מדברה דמשק; ובאת, ומשחת את-חזאל למלך על-ארם: 16 ואת יהוא בן-נמשי, תמשח למלך על-ישראל; ואת-אלישע בן-שפט מאבל מחולה, תמשח לנביא תחתיך: 17 והיה, הנמלט מחרב חזאל ימית יהוא; והנמלט מחרב יהוא ימית אלישע: 18 והשארתי בישראל שבעת אלפים; כל-הברכים, אשר לא-כרעו לבעל, וכל-הפה, אשר לא-נשק לו: 19 וילך משם וימצא את-אלישע בן-שפט והוא חרש, שנים-עשר צמדים לפניו, והוא בשנים העשר; ויעבר אליהו אליו, וישלך אדרתו אליו: 20 ויעזב את-הבקר, וירץ אחרי אליהו, ויאמר, אשקה-נא לאבי ולאמי, ואלכה אחריך; ויאמר לו לך שוב, כי מה-עשיתי לך: 21 וישב מאחריו ויקח את-צמד הבקר ויזבחהו, ובכלי הבקר בשלם הבשר, ויתן לעם ויאכלו; ויקם, וילך אחרי אליהו וישרתהו: פ