ב ויקרבו ימי-דוד למות; ויצו את-שלמה בנו לאמר: 2 אנכי הלך, בדרך כל-הארץ; וחזקת והיית לאיש: 3 ושמרת את-משמרת יהוה אלהיך, ללכת בדרכיו לשמר חקתיו מצותיו ומשפטיו ועדותיו, ככתוב בתורת משה; למען תשכיל, את כל-אשר תעשה, ואת כל-אשר תפנה שם: 4 למען יקים יהוה את-דברו, אשר דבר עלי לאמר, אם-ישמרו בניך את-דרכם, ללכת לפני באמת, בכל-לבבם ובכל-נפשם; לאמר לא-יכרת לך איש, מעל כסא ישראל: 5 וגם אתה ידעת את אשר-עשה לי יואב בן-צרויה, אשר עשה לשני-שרי צבאות ישראל לאבנר בן-נר ולעמשא בן-יתר ויהרגם, וישם דמי-מלחמה בשלם; ויתן דמי מלחמה, בחגרתו אשר במתניו, ובנעלו אשר ברגליו: 6 ועשית כחכמתך; ולא-תורד שיבתו בשלם שאל: ס 7 ולבני ברזלי הגלעדי תעשה-חסד, והיו באכלי שלחנך; כי-כן קרבו אלי, בברחי מפני אבשלום אחיך: 8 והנה עמך שמעי בן-גרא בן-הימיני מבחרים, והוא קללני קללה נמרצת, ביום לכתי מחנים; והוא-ירד לקראתי הירדן, ואשבע לו ביהוה לאמר, אם-אמיתך בחרב: 9 ועתה אל-תנקהו, כי איש חכם אתה; וידעת את אשר תעשה-לו, והורדת את-שיבתו בדם שאול: 10 וישכב דוד עם-אבתיו; ויקבר בעיר דוד: פ
11 והימים, אשר מלך דוד על-ישראל, ארבעים שנה; בחברון מלך שבע שנים, ובירושלם מלך, שלשים ושלש שנים: 12 ושלמה ישב על-כסא דוד אביו; ותכן מלכתו מאד: 13 ויבא אדניהו בן-חגית, אל-בת-שבע אם-שלמה, ותאמר השלום באך; ויאמר שלום: 14 ויאמר דבר לי אליך; ותאמר דבר: 15 ויאמר, את ידעת כי-לי היתה המלוכה, ועלי שמו כל-ישראל פניהם למלך; ותסב המלוכה ותהי לאחי, כי מיהוה היתה לו: 16 ועתה, שאלה אחת אנכי שאל מאתך, אל-תשבי את-פני; ותאמר אליו דבר: 17 ויאמר, אמרי-נא לשלמה המלך, כי לא-ישיב את-פניך; ויתן-לי את-אבישג השונמית לאשה: 18 ותאמר בת-שבע טוב; אנכי אדבר עליך אל-המלך: 19 ותבא בת-שבע אל-המלך שלמה, לדבר-לו על-אדניהו; ויקם המלך לקראתה וישתחו לה, וישב על-כסאו, וישם כסא לאם המלך, ותשב לימינו: 20 ותאמר, שאלה אחת קטנה אנכי שאלת מאתך, אל-תשב את-פני; ויאמר-לה המלך שאלי אמי, כי לא-אשיב את-פניך: 21 ותאמר יתן את-אבישג השנמית; לאדניהו אחיך לאשה: 22 ויען המלך שלמה ויאמר לאמו, ולמה את שאלת את-אבישג השנמית לאדניהו, ושאלי-לו את-המלוכה, כי הוא אחי הגדול ממני; ולו ולאביתר הכהן, וליואב בן-צרויה: פ
23 וישבע המלך שלמה, ביהוה לאמר; כה יעשה-לי אלהים וכה יוסיף, כי בנפשו, דבר אדניהו, את-הדבר הזה: 24 ועתה, חי-יהוה אשר הכינני, ויושיביני (ויושיבני) על-כסא דוד אבי, ואשר עשה-לי בית כאשר דבר; כי היום, יומת אדניהו: 25 וישלח המלך שלמה, ביד בניהו בן-יהוידע; ויפגע-בו וימת: ס 26 ולאביתר הכהן אמר המלך, ענתת לך על-שדיך, כי איש מות אתה; וביום הזה לא אמיתך, כי-נשאת את-ארון אדני יהוה לפני דוד אבי, וכי התענית, בכל אשר-התענה אבי: 27 ויגרש שלמה את-אביתר, מהיות כהן ליהוה; למלא את-דבר יהוה, אשר דבר על-בית עלי בשלה: פ
28 והשמעה באה עד-יואב, כי יואב, נטה אחרי אדניה, ואחרי אבשלום לא נטה; וינס יואב אל-אהל יהוה, ויחזק בקרנות המזבח: 29 ויגד למלך שלמה, כי נס יואב אל-אהל יהוה, והנה אצל המזבח; וישלח שלמה את-בניהו בן-יהוידע לאמר לך פגע-בו: 30 ויבא בניהו אל-אהל יהוה, ויאמר אליו כה-אמר המלך צא, ויאמר לא כי פה אמות; וישב בניהו את-המלך דבר לאמר, כה-דבר יואב וכה ענני: 31 ויאמר לו המלך, עשה כאשר דבר, ופגע-בו וקברתו; והסירת דמי חנם, אשר שפך יואב, מעלי ומעל בית אבי: 32 והשיב יהוה את-דמו על-ראשו, אשר פגע בשני-אנשים צדקים וטבים ממנו ויהרגם בחרב, ואבי דוד לא ידע; את-אבנר בן-נר שר-צבא ישראל, ואת-עמשא בן-יתר שר-צבא יהודה: 33 ושבו דמיהם בראש יואב, ובראש זרעו לעלם; ולדוד ולזרעו ולביתו ולכסאו יהיה שלום עד-עולם מעם יהוה: 34 ויעל, בניהו בן-יהוידע, ויפגע-בו וימתהו; ויקבר בביתו במדבר: 35 ויתן המלך את-בניהו בן-יהוידע תחתיו על-הצבא; ואת-צדוק הכהן נתן המלך, תחת אביתר: 36 וישלח המלך ויקרא לשמעי, ויאמר לו, בנה-לך בית בירושלם, וישבת שם; ולא-תצא משם אנה ואנה: 37 והיה ביום צאתך, ועברת את-נחל קדרון, ידע תדע כי מות תמות; דמך יהיה בראשך: 38 ויאמר שמעי למלך טוב הדבר, כאשר דבר אדני המלך, כן יעשה עבדך; וישב שמעי בירושלם ימים רבים: ס 39 ויהי, מקץ שלש שנים, ויברחו שני-עבדים לשמעי, אל-אכיש בן-מעכה מלך גת; ויגידו לשמעי לאמר, הנה עבדיך בגת: 40 ויקם שמעי, ויחבש את-חמרו, וילך גתה אל-אכיש, לבקש את-עבדיו; וילך שמעי, ויבא את-עבדיו מגת: 41 ויגד לשלמה; כי-הלך שמעי מירושלם גת וישב: 42 וישלח המלך ויקרא לשמעי, ויאמר אליו הלוא השבעתיך ביהוה, ואעד בך לאמר, ביום צאתך, והלכת אנה ואנה, ידע תדע כי מות תמות; ותאמר אלי טוב הדבר שמעתי: 43 ומדוע לא שמרת, את שבעת יהוה; ואת-המצוה אשר-צויתי עליך: 44 ויאמר המלך אל-שמעי, אתה ידעת את כל-הרעה, אשר ידע לבבך, אשר עשית לדוד אבי; והשיב יהוה את-רעתך בראשך: 45 והמלך שלמה ברוך; וכסא דוד, יהיה נכון לפני יהוה עד-עולם: 46 ויצו המלך, את-בניהו בן-יהוידע, ויצא ויפגע-בו וימת; והממלכה נכונה ביד-שלמה: