כ ובן-הדד מלך-ארם, קבץ את-כל-חילו, ושלשים ושנים מלך אתו וסוס ורכב; ויעל, ויצר על-שמרון, וילחם בה: 2 וישלח מלאכים אל-אחאב מלך-ישראל העירה: 3 ויאמר לו, כה אמר בן-הדד, כספך וזהבך לי-הוא; ונשיך ובניך הטובים לי-הם: 4 ויען מלך-ישראל ויאמר, כדברך אדני המלך; לך אני וכל-אשר-לי: 5 וישבו המלאכים, ויאמרו, כה-אמר בן-הדד לאמר; כי-שלחתי אליך לאמר, כספך וזהבך ונשיך ובניך לי תתן: 6 כי אם-כעת מחר, אשלח את-עבדי אליך, וחפשו את-ביתך, ואת בתי עבדיך; והיה כל-מחמד עיניך, ישימו בידם ולקחו: 7 ויקרא מלך-ישראל לכל-זקני הארץ, ויאמר דעו-נא וראו, כי רעה זה מבקש; כי-שלח אלי לנשי ולבני ולכספי ולזהבי, ולא מנעתי ממנו: 8 ויאמרו אליו כל-הזקנים וכל-העם; אל-תשמע ולוא תאבה: 9 ויאמר למלאכי בן-הדד, אמרו לאדני המלך כל אשר-שלחת אל-עבדך בראשנה אעשה, והדבר הזה, לא אוכל לעשות; וילכו המלאכים, וישבהו דבר: 10 וישלח אליו בן-הדד, ויאמר כה-יעשון לי אלהים וכה יוספו; אם-ישפק עפר שמרון, לשעלים לכל-העם אשר ברגלי: 11 ויען מלך-ישראל ויאמר דברו, אל-יתהלל חגר כמפתח: 12 ויהי, כשמע את-הדבר הזה, והוא שתה הוא והמלכים בסכות; ויאמר אל-עבדיו שימו, וישימו על-העיר: 13 והנה נביא אחד, נגש אל-אחאב מלך-ישראל, ויאמר, כה אמר יהוה, הראית, את כל-ההמון הגדול הזה; הנני נתנו בידך היום, וידעת כי-אני יהוה: 14 ויאמר אחאב במי, ויאמר כה-אמר יהוה, בנערי שרי המדינות; ויאמר מי-יאסר המלחמה ויאמר אתה: 15 ויפקד, את-נערי שרי המדינות, ויהיו מאתים שנים ושלשים; ואחריהם, פקד את-כל-העם כל-בני ישראל שבעת אלפים: 16 ויצאו בצהרים; ובן-הדד שתה שכור בסכות, הוא והמלכים שלשים-ושנים מלך עזר אתו: 17 ויצאו, נערי שרי המדינות בראשנה; וישלח בן-הדד, ויגידו לו לאמר, אנשים יצאו משמרון: 18 ויאמר אם-לשלום יצאו תפשום חיים; ואם למלחמה יצאו חיים תפשום: 19 ואלה יצאו מן-העיר, נערי שרי המדינות; והחיל אשר אחריהם: 20 ויכו איש אישו, וינסו ארם, וירדפם ישראל; וימלט, בן-הדד מלך ארם, על-סוס ופרשים: 21 ויצא מלך ישראל, ויך את-הסוס ואת-הרכב; והכה בארם מכה גדולה: 22 ויגש הנביא אל-מלך ישראל, ויאמר לו לך התחזק, ודע וראה את אשר-תעשה; כי לתשובת השנה, מלך ארם עלה עליך: ס 23 ועבדי מלך-ארם אמרו אליו, אלהי הרים אלהיהם, על-כן חזקו ממנו; ואולם, נלחם אתם במישור, אם-לא נחזק מהם: 24 ואת-הדבר הזה עשה; הסר המלכים איש ממקמו, ושים פחות תחתיהם: 25 ואתה תמנה-לך חיל כחיל הנפל מאותך וסוס כסוס ורכב כרכב, ונלחמה אותם במישור, אם-לא נחזק מהם; וישמע לקלם ויעש כן: פ
26 ויהי לתשובת השנה, ויפקד בן-הדד את-ארם; ויעל אפקה, למלחמה עם-ישראל: 27 ובני ישראל, התפקדו וכלכלו, וילכו לקראתם; ויחנו בני-ישראל נגדם, כשני חשפי עזים, וארם מלאו את-הארץ: 28 ויגש איש האלהים, ויאמר אל-מלך ישראל, ויאמר כה-אמר יהוה, יען אשר אמרו ארם אלהי הרים יהוה, ולא-אלהי עמקים הוא; ונתתי את-כל-ההמון הגדול הזה בידך, וידעתם כי-אני יהוה: 29 ויחנו אלה נכח אלה שבעת ימים; ויהי ביום השביעי, ותקרב המלחמה, ויכו בני-ישראל את-ארם מאה-אלף רגלי ביום אחד: 30 וינסו הנותרים אפקה אל-העיר, ותפל החומה, על-עשרים ושבעה אלף איש הנותרים; ובן-הדד נס, ויבא אל-העיר חדר בחדר: ס 31 ויאמרו אליו עבדיו, הנה-נא שמענו, כי, מלכי בית ישראל, כי-מלכי חסד הם; נשימה נא שקים במתנינו וחבלים בראשנו, ונצא אל-מלך ישראל, אולי יחיה את-נפשך: 32 ויחגרו שקים במתניהם וחבלים בראשיהם, ויבאו אל-מלך ישראל, ויאמרו, עבדך בן-הדד אמר תחי-נא נפשי; ויאמר העודנו חי אחי הוא: 33 והאנשים ינחשו וימהרו ויחלטו הממנו, ויאמרו אחיך בן-הדד, ויאמר באו קחהו; ויצא אליו בן-הדד, ויעלהו על-המרכבה: 34 ויאמר אליו הערים אשר-לקח-אבי מאת אביך אשיב, וחוצות תשים לך בדמשק כאשר-שם אבי בשמרון, ואני בברית אשלחך; ויכרת-לו ברית וישלחהו: ס 35 ואיש אחד מבני הנביאים, אמר אל-רעהו בדבר יהוה הכיני נא; וימאן האיש להכתו: 36 ויאמר לו, יען אשר לא-שמעת בקול יהוה, הנך הולך מאתי, והכך האריה; וילך מאצלו, וימצאהו האריה ויכהו: 37 וימצא איש אחר, ויאמר הכיני נא; ויכהו האיש הכה ופצע: 38 וילך הנביא, ויעמד למלך על-הדרך; ויתחפש באפר על-עיניו: 39 ויהי המלך עבר, והוא צעק אל-המלך; ויאמר עבדך יצא בקרב-המלחמה, והנה-איש סר ויבא אלי איש, ויאמר שמר את-האיש הזה, אם-הפקד יפקד, והיתה נפשך תחת נפשו, או ככר-כסף תשקול: 40 ויהי עבדך, עשה הנה והנה והוא איננו; ויאמר אליו מלך-ישראל כן משפטך אתה חרצת: 41 וימהר ויסר את-האפר, מעל (מעלי) עיניו; ויכר אתו מלך ישראל, כי מהנבאים הוא: 42 ויאמר אליו, כה אמר יהוה, יען שלחת את-איש-חרמי מיד; והיתה נפשך תחת נפשו, ועמך תחת עמו: 43 וילך מלך-ישראל על-ביתו סר וזעף; ויבא שמרונה: פ