יד בשנת שתים, ליואש בן-יואחז מלך ישראל; מלך אמציהו בן-יואש מלך יהודה: 2 בן-עשרים וחמש שנה היה במלכו, ועשרים ותשע שנה, מלך בירושלם; ושם אמו, יהועדין (יהועדן) מן-ירושלם: 3 ויעש הישר בעיני יהוה, רק לא כדוד אביו; ככל אשר-עשה יואש אביו עשה: 4 רק הבמות לא-סרו; עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות: 5 ויהי כאשר חזקה הממלכה בידו; ויך את-עבדיו, המכים את-המלך אביו: 6 ואת-בני המכים לא המית; ככתוב בספר תורת-משה אשר-צוה יהוה לאמר, לא-יומתו אבות על-בנים ובנים לא-יומתו על-אבות, כי אם-איש בחטאו ימות (יומת): 7 הוא-הכה את-אדום בגיא-המלח (מלח) עשרת אלפים, ותפש את-הסלע במלחמה; ויקרא את-שמה יקתאל, עד היום הזה: פ
8 אז שלח אמציה מלאכים, אל-יהואש בן-יהואחז בן-יהוא מלך ישראל לאמר; לכה נתראה פנים: 9 וישלח יהואש מלך-ישראל, אל-אמציהו מלך-יהודה לאמר, החוח אשר בלבנון, שלח אל-הארז אשר בלבנון לאמר, תנה-את-בתך לבני לאשה; ותעבר חית השדה אשר בלבנון, ותרמס את-החוח: 10 הכה הכית את-אדום, ונשאך לבך; הכבד ושב בביתך, ולמה תתגרה ברעה, ונפלתה, אתה ויהודה עמך: 11 ולא-שמע אמציהו, ויעל יהואש מלך-ישראל ויתראו פנים, הוא ואמציהו מלך-יהודה; בבית שמש אשר ליהודה: 12 וינגף יהודה לפני ישראל; וינסו איש לאהלו (לאהליו): 13 ואת אמציהו מלך-יהודה בן-יהואש בן-אחזיהו, תפש יהואש מלך-ישראל בבית שמש; ויבאו (ויבא) ירושלם, ויפרץ בחומת ירושלם בשער אפרים עד-שער הפנה, ארבע מאות אמה: 14 ולקח את-כל-הזהב-והכסף ואת כל-הכלים הנמצאים בית-יהוה, ובאצרות בית המלך, ואת בני התערבות; וישב שמרונה: 15 ויתר דברי יהואש אשר עשה וגבורתו, ואשר נלחם, עם אמציהו מלך-יהודה; הלא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים למלכי ישראל: 16 וישכב יהואש עם-אבתיו, ויקבר בשמרון, עם מלכי ישראל; וימלך ירבעם בנו תחתיו: פ
17 ויחי אמציהו בן-יואש מלך יהודה, אחרי מות, יהואש בן-יהואחז מלך ישראל; חמש עשרה שנה: 18 ויתר דברי אמציהו; הלא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים למלכי יהודה: 19 ויקשרו עליו קשר בירושלם וינס לכישה; וישלחו אחריו לכישה, וימתהו שם: 20 וישאו אתו על-הסוסים; ויקבר בירושלם עם-אבתיו בעיר דוד: 21 ויקחו כל-עם יהודה את-עזריה, והוא בן-שש עשרה שנה; וימלכו אתו, תחת אביו אמציהו: 22 הוא בנה את-אילת, וישבה ליהודה; אחרי שכב-המלך עם-אבתיו: פ
23 בשנת חמש-עשרה שנה, לאמציהו בן-יואש מלך יהודה; מלך ירבעם בן-יואש מלך-ישראל בשמרון, ארבעים ואחת שנה: 24 ויעש הרע בעיני יהוה; לא סר, מכל-חטאות ירבעם בן-נבט, אשר החטיא את-ישראל: 25 הוא, השיב את-גבול ישראל, מלבוא חמת עד-ים הערבה; כדבר יהוה אלהי ישראל, אשר דבר, ביד-עבדו יונה בן-אמתי הנביא, אשר מגת החפר: 26 כי-ראה יהוה את-עני ישראל מרה מאד; ואפס עצור ואפס עזוב, ואין עזר לישראל: 27 ולא-דבר יהוה, למחות את-שם ישראל, מתחת השמים; ויושיעם, ביד ירבעם בן-יואש: 28 ויתר דברי ירבעם וכל-אשר עשה וגבורתו אשר-נלחם, ואשר השיב את-דמשק ואת-חמת ליהודה בישראל; הלא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים למלכי ישראל: 29 וישכב ירבעם עם-אבתיו, עם מלכי ישראל; וימלך זכריה בנו תחתיו: פ