טו בשנת עשרים ושבע שנה, לירבעם מלך ישראל; מלך עזריה בן-אמציה מלך יהודה: 2 בן-שש עשרה שנה היה במלכו, וחמשים ושתים שנה, מלך בירושלם; ושם אמו, יכליהו מירושלם: 3 ויעש הישר בעיני יהוה; ככל אשר-עשה אמציהו אביו: 4 רק הבמות לא-סרו; עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות: 5 וינגע יהוה את-המלך, ויהי מצרע עד-יום מתו, וישב בבית החפשית; ויותם בן-המלך על-הבית, שפט את-עם הארץ: 6 ויתר דברי עזריהו וכל-אשר עשה; הלא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים למלכי יהודה: 7 וישכב עזריה עם-אבתיו, ויקברו אתו עם-אבתיו בעיר דוד; וימלך יותם בנו תחתיו: פ
8 בשנת שלשים ושמנה שנה, לעזריהו מלך יהודה; מלך זכריהו בן-ירבעם על-ישראל בשמרון ששה חדשים: 9 ויעש הרע בעיני יהוה, כאשר עשו אבתיו; לא סר, מחטאות ירבעם בן-נבט, אשר החטיא את-ישראל: 10 ויקשר עליו שלם בן-יבש, ויכהו קבלעם וימיתהו; וימלך תחתיו: 11 ויתר דברי זכריה; הנם כתובים, על-ספר דברי הימים למלכי ישראל: 12 הוא דבר-יהוה, אשר דבר אל-יהוא לאמר, בני רביעים, ישבו לך על-כסא ישראל; ויהי-כן: פ
13 שלום בן-יביש מלך, בשנת שלשים ותשע שנה, לעזיה מלך יהודה; וימלך ירח-ימים בשמרון: 14 ויעל מנחם בן-גדי מתרצה, ויבא שמרון, ויך את-שלום בן-יביש בשמרון; וימיתהו וימלך תחתיו: 15 ויתר דברי שלום, וקשרו אשר קשר; הנם כתבים, על-ספר דברי הימים למלכי ישראל: ס 16 אז יכה-מנחם את-תפסח ואת-כל-אשר-בה ואת-גבוליה מתרצה, כי לא פתח ויך; את כל-ההרותיה בקע: פ
17 בשנת שלשים ותשע שנה, לעזריה מלך יהודה; מלך מנחם בן-גדי על-ישראל עשר שנים בשמרון: 18 ויעש הרע בעיני יהוה; לא סר מעל חטאות ירבעם בן-נבט אשר-החטיא את-ישראל כל-ימיו: 19 בא פול מלך-אשור על-הארץ, ויתן מנחם לפול, אלף ככר-כסף; להיות ידיו אתו, להחזיק הממלכה בידו: 20 ויצא מנחם את-הכסף על-ישראל, על כל-גבורי החיל, לתת למלך אשור, חמשים שקלים כסף לאיש אחד; וישב מלך אשור, ולא-עמד שם בארץ: 21 ויתר דברי מנחם וכל-אשר עשה; הלוא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים למלכי ישראל: 22 וישכב מנחם עם-אבתיו; וימלך פקחיה בנו תחתיו: פ
23 בשנת חמשים שנה, לעזריה מלך יהודה; מלך פקחיה בן-מנחם על-ישראל בשמרון שנתים: 24 ויעש הרע בעיני יהוה; לא סר, מחטאות ירבעם בן-נבט, אשר החטיא את-ישראל: 25 ויקשר עליו פקח בן-רמליהו שלישו, ויכהו בשמרון בארמון בית-מלך (המלך) את-ארגב ואת-האריה, ועמו חמשים איש מבני גלעדים; וימיתהו וימלך תחתיו: 26 ויתר דברי פקחיה וכל-אשר עשה; הנם כתובים, על-ספר דברי הימים למלכי ישראל: פ
27 בשנת חמשים ושתים שנה, לעזריה מלך יהודה; מלך פקח בן-רמליהו על-ישראל בשמרון עשרים שנה: 28 ויעש הרע בעיני יהוה; לא סר, מן-חטאות ירבעם בן-נבט, אשר החטיא את-ישראל: 29 בימי פקח מלך-ישראל, בא תגלת פלאסר מלך אשור, ויקח את-עיון ואת-אבל בית-מעכה ואת-ינוח ואת-קדש ואת-חצור ואת-הגלעד ואת-הגלילה, כל ארץ נפתלי; ויגלם אשורה: 30 ויקשר-קשר הושע בן-אלה, על-פקח בן-רמליהו, ויכהו וימיתהו, וימלך תחתיו; בשנת עשרים, ליותם בן-עזיה: 31 ויתר דברי-פקח וכל-אשר עשה; הנם כתובים, על-ספר דברי הימים למלכי ישראל: פ
32 בשנת שתים, לפקח בן-רמליהו מלך ישראל; מלך יותם בן-עזיהו מלך יהודה: 33 בן-עשרים וחמש שנה היה במלכו, ושש-עשרה שנה, מלך בירושלם; ושם אמו, ירושא בת-צדוק: 34 ויעש הישר בעיני יהוה; ככל אשר-עשה עזיהו אביו עשה: 35 רק הבמות לא סרו, עוד, העם מזבחים ומקטרים בבמות; הוא, בנה את-שער בית-יהוה העליון: 36 ויתר דברי יותם אשר עשה; הלא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים למלכי יהודה: 37 בימים ההם, החל יהוה, להשליח ביהודה, רצין מלך ארם; ואת פקח בן-רמליהו: 38 וישכב יותם עם-אבתיו, ויקבר עם-אבתיו, בעיר דוד אביו; וימלך אחז בנו תחתיו: פ