יח ויהי בשנת שלש, להושע בן-אלה מלך ישראל; מלך חזקיה בן-אחז מלך יהודה: 2 בן-עשרים וחמש שנה היה במלכו, ועשרים ותשע שנה, מלך בירושלם; ושם אמו, אבי בת-זכריה: 3 ויעש הישר בעיני יהוה; ככל אשר-עשה דוד אביו: 4 הוא הסיר את-הבמות, ושבר את-המצבת, וכרת את-האשרה; וכתת נחש הנחשת אשר-עשה משה, כי עד-הימים ההמה היו בני-ישראל מקטרים לו, ויקרא-לו נחשתן: 5 ביהוה אלהי-ישראל בטח; ואחריו לא-היה כמהו, בכל מלכי יהודה, ואשר היו לפניו: 6 וידבק ביהוה, לא-סר מאחריו; וישמר מצותיו, אשר-צוה יהוה את-משה: 7 והיה יהוה עמו, בכל אשר-יצא ישכיל; וימרד במלך-אשור ולא עבדו: 8 הוא-הכה את-פלשתים עד-עזה ואת-גבוליה; ממגדל נוצרים עד-עיר מבצר: פ
9 ויהי בשנה הרביעית למלך חזקיהו, היא השנה השביעית, להושע בן-אלה מלך ישראל; עלה שלמנאסר מלך-אשור על-שמרון ויצר עליה: 10 וילכדה, מקצה שלש שנים, בשנת-שש לחזקיה; היא שנת-תשע, להושע מלך ישראל, נלכדה שמרון: 11 ויגל מלך-אשור את-ישראל אשורה; וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי: 12 על אשר לא-שמעו, בקול יהוה אלהיהם, ויעברו את-בריתו, את כל-אשר צוה, משה עבד יהוה; ולא שמעו ולא עשו: פ
13 ובארבע עשרה שנה למלך חזקיה, עלה סנחריב מלך-אשור על כל-ערי יהודה הבצרות ויתפשם: 14 וישלח חזקיה מלך-יהודה אל-מלך-אשור לכישה לאמר חטאתי שוב מעלי, את אשר-תתן עלי אשא; וישם מלך-אשור על-חזקיה מלך-יהודה, שלש מאות ככר-כסף, ושלשים ככר זהב: 15 ויתן חזקיה, את-כל-הכסף הנמצא בית-יהוה; ובאצרות בית המלך: 16 בעת ההיא, קצץ חזקיה את-דלתות היכל יהוה ואת-האמנות, אשר צפה, חזקיה מלך יהודה; ויתנם למלך אשור: פ
17 וישלח מלך-אשור את-תרתן ואת-רב-סריס ואת-רב-שקה מן-לכיש אל-המלך חזקיהו בחיל כבד ירושלם; ויעלו ויבאו ירושלם, ויעלו ויבאו, ויעמדו בתעלת הברכה העליונה, אשר במסלת שדה כובס: 18 ויקראו אל-המלך, ויצא אלהם אליקים בן-חלקיהו אשר על-הבית; ושבנה הספר, ויואח בן-אסף המזכיר: 19 ויאמר אלהם רב-שקה, אמרו-נא אל-חזקיהו; כה-אמר המלך הגדול מלך אשור, מה הבטחון הזה אשר בטחת: 20 אמרת אך-דבר-שפתים, עצה וגבורה למלחמה; עתה על-מי בטחת, כי מרדת בי: 21 עתה הנה בטחת לך על-משענת הקנה הרצוץ הזה על-מצרים, אשר יסמך איש עליו, ובא בכפו ונקבה; כן פרעה מלך-מצרים, לכל-הבטחים עליו: 22 וכי-תאמרון אלי, אל-יהוה אלהינו בטחנו; הלוא-הוא, אשר הסיר חזקיהו את-במתיו ואת-מזבחתיו, ויאמר ליהודה ולירושלם, לפני המזבח הזה, תשתחוו בירושלם: 23 ועתה התערב נא, את-אדני את-מלך אשור; ואתנה לך אלפים סוסים, אם-תוכל לתת לך רכבים עליהם: 24 ואיך תשיב, את פני פחת אחד עבדי אדני הקטנים; ותבטח לך על-מצרים, לרכב ולפרשים: 25 עתה המבלעדי יהוה, עליתי על-המקום הזה להשחתו; יהוה אמר אלי, עלה על-הארץ הזאת והשחיתה: 26 ויאמר אליקים בן-חלקיהו ושבנה ויואח אל-רב-שקה, דבר-נא אל-עבדיך ארמית, כי שמעים אנחנו; ואל-תדבר עמנו יהודית, באזני העם, אשר על-החמה: 27 ויאמר אליהם רב-שקה, העל אדניך ואליך שלחני אדני, לדבר את-הדברים האלה; הלא על-האנשים, הישבים על-החמה, לאכל את-חריהם (צואתם), ולשתות את-שיניהם (מימי רגליהם) עמכם: 28 ויעמד רב-שקה, ויקרא בקול-גדול יהודית; וידבר ויאמר, שמעו דבר-המלך הגדול מלך אשור: 29 כה אמר המלך, אל-ישיא לכם חזקיהו; כי-לא יוכל, להציל אתכם מידו: 30 ואל-יבטח אתכם חזקיהו אל-יהוה לאמר, הצל יצילנו יהוה; ולא תנתן את-העיר הזאת, ביד מלך אשור: 31 אל-תשמעו אל-חזקיהו; כי כה אמר מלך אשור, עשו-אתי ברכה וצאו אלי, ואכלו איש-גפנו ואיש תאנתו, ושתו איש מי-בורו: 32 עד-באי ולקחתי אתכם אל-ארץ כארצכם, ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים, ארץ זית יצהר ודבש, וחיו ולא תמתו; ואל-תשמעו אל-חזקיהו, כי-יסית אתכם לאמר, יהוה יצילנו: 33 ההצל הצילו אלהי הגוים איש את-ארצו; מיד מלך אשור: 34 איה אלהי חמת וארפד, איה אלהי ספרוים הנע ועוה; כי-הצילו את-שמרון מידי: 35 מי בכל-אלהי הארצות, אשר-הצילו את-ארצם מידי; כי-יציל יהוה את-ירושלם מידי: 36 והחרישו העם, ולא-ענו אתו דבר; כי-מצות המלך היא לאמר לא תענהו: 37 ויבא אליקים בן-חלקיה אשר-על-הבית ושבנא הספר ויואח בן-אסף המזכיר אל-חזקיהו קרועי בגדים; ויגדו לו, דברי רב-שקה: