יט ויהי, כשמע המלך חזקיהו, ויקרע את-בגדיו; ויתכס בשק, ויבא בית יהוה: 2 וישלח את-אליקים אשר-על-הבית ושבנא הספר, ואת זקני הכהנים, מתכסים בשקים; אל-ישעיהו הנביא בן-אמוץ: 3 ויאמרו אליו, כה אמר חזקיהו, יום-צרה ותוכחה ונאצה היום הזה; כי באו בנים עד-משבר, וכח אין ללדה: 4 אולי ישמע יהוה אלהיך את כל-דברי רב-שקה, אשר שלחו מלך-אשור אדניו לחרף אלהים חי, והוכיח בדברים, אשר שמע יהוה אלהיך; ונשאת תפלה, בעד השארית הנמצאה: 5 ויבאו, עבדי המלך חזקיהו אל-ישעיהו: 6 ויאמר להם ישעיהו, כה תאמרון אל-אדניכם; כה אמר יהוה, אל-תירא מפני הדברים אשר שמעת, אשר גדפו נערי מלך-אשור אתי: 7 הנני נתן בו רוח, ושמע שמועה ושב לארצו; והפלתיו בחרב בארצו: 8 וישב רב-שקה, וימצא את-מלך אשור, נלחם על-לבנה; כי שמע, כי נסע מלכיש: 9 וישמע, אל-תרהקה מלך-כוש לאמר, הנה יצא להלחם אתך; וישב וישלח מלאכים, אל-חזקיהו לאמר: 10 כה תאמרון, אל-חזקיהו מלך-יהודה לאמר, אל-ישאך אלהיך, אשר אתה בטח בו לאמר; לא תנתן ירושלם, ביד מלך אשור: 11 הנה אתה שמעת, את אשר עשו מלכי אשור לכל-הארצות להחרימם; ואתה תנצל: 12 ההצילו אתם אלהי הגוים אשר שחתו אבותי, את-גוזן ואת-חרן; ורצף ובני-עדן אשר בתלאשר: 13 איו מלך-חמת ומלך ארפד, ומלך לעיר ספרוים; הנע ועוה: 14 ויקח חזקיהו את-הספרים מיד המלאכים ויקראם; ויעל בית יהוה, ויפרשהו חזקיהו לפני יהוה: פ
15 ויתפלל חזקיהו לפני יהוה ויאמר, יהוה אלהי ישראל ישב הכרבים, אתה-הוא האלהים לבדך, לכל ממלכות הארץ; אתה עשית, את-השמים ואת-הארץ: 16 הטה יהוה אזנך ושמע, פקח יהוה עיניך וראה; ושמע, את דברי סנחריב, אשר שלחו, לחרף אלהים חי: 17 אמנם יהוה; החריבו מלכי אשור את-הגוים ואת-ארצם: 18 ונתנו את-אלהיהם באש; כי לא אלהים המה, כי אם-מעשה ידי-אדם עץ ואבן ויאבדום: 19 ועתה יהוה אלהינו, הושיענו נא מידו; וידעו כל-ממלכות הארץ, כי אתה יהוה אלהים לבדך: ס 20 וישלח ישעיהו בן-אמוץ, אל-חזקיהו לאמר; כה-אמר יהוה אלהי ישראל, אשר התפללת אלי אל-סנחרב מלך-אשור שמעתי: 21 זה הדבר, אשר-דבר יהוה עליו; בזה לך לעגה לך, בתולת בת-ציון, אחריך ראש הניעה, בת ירושלם: 22 את-מי חרפת וגדפת, ועל-מי הרימות קול; ותשא מרום עיניך על-קדוש ישראל: 23 ביד מלאכיך חרפת אדני, ותאמר, ברכב (ברב) רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון; ואכרת קומת ארזיו מבחור ברשיו, ואבואה מלון קצה, יער כרמלו: 24 אני קרתי, ושתיתי מים זרים; ואחרב בכף-פעמי, כל יארי מצור: 25 הלא-שמעת למרחוק אתה עשיתי, למימי קדם ויצרתיה; עתה הביאתיה, ותהי, להשות גלים נצים ערים בצרות: 26 וישביהן קצרי-יד, חתו ויבשו; היו עשב שדה וירק דשא, חציר גגות, ושדפה לפני קמה: 27 ושבתך וצאתך ובאך ידעתי; ואת התרגזך אלי: 28 יען התרגזך אלי, ושאננך עלה באזני; ושמתי חחי באפך, ומתגי בשפתיך, והשבתיך, בדרך אשר-באת בה: 29 וזה-לך האות, אכול השנה ספיח, ובשנה השנית סחיש; ובשנה השלישית, זרעו וקצרו ונטעו כרמים ואכלו פרים: 30 ויספה פליטת בית-יהודה הנשארה שרש למטה; ועשה פרי למעלה: 31 כי מירושלם תצא שארית, ופליטה מהר ציון; קנאת יהוה זז (צבאות) תעשה-זאת: ס 32 לכן, כה-אמר יהוה אל-מלך אשור, לא יבא אל-העיר הזאת, ולא-יורה שם חץ; ולא-יקדמנה מגן, ולא-ישפך עליה סללה: 33 בדרך אשר-יבא בה ישוב; ואל-העיר הזאת לא יבא נאם-יהוה: 34 וגנותי אל-העיר הזאת להושיעה; למעני, ולמען דוד עבדי: 35 ויהי בלילה ההוא, ויצא מלאך יהוה, ויך במחנה אשור, מאה שמונים וחמשה אלף; וישכימו בבקר, והנה כלם פגרים מתים: 36 ויסע וילך, וישב סנחריב מלך-אשור; וישב בנינוה: 37 ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו, ואדרמלך ושראצר זז (בניו) הכהו בחרב, והמה נמלטו ארץ אררט; וימלך אסר-חדן בנו תחתיו: פ