ב ויהי, בהעלות יהוה את-אליהו, בסערה השמים; וילך אליהו ואלישע מן-הגלגל: 2 ויאמר אליהו אל-אלישע שב-נא פה, כי יהוה שלחני עד-בית-אל, ויאמר אלישע, חי-יהוה וחי-נפשך אם-אעזבך; וירדו בית-אל: 3 ויצאו בני-הנביאים אשר-בית-אל אל-אלישע, ויאמרו אליו, הידעת כי היום, יהוה לקח את-אדניך מעל ראשך; ויאמר גם-אני ידעתי החשו: 4 ויאמר לו אליהו אלישע שב-נא פה, כי יהוה שלחני יריחו, ויאמר חי-יהוה וחי-נפשך אם-אעזבך; ויבאו יריחו: 5 ויגשו בני-הנביאים אשר-ביריחו אל-אלישע, ויאמרו אליו, הידעת כי היום, יהוה לקח את-אדניך מעל ראשך; ויאמר גם-אני ידעתי החשו: 6 ויאמר לו אליהו שב-נא פה, כי יהוה שלחני הירדנה, ויאמר חי-יהוה וחי-נפשך אם-אעזבך; וילכו שניהם: 7 וחמשים איש מבני הנביאים הלכו, ויעמדו מנגד מרחוק; ושניהם עמדו על-הירדן: 8 ויקח אליהו את-אדרתו ויגלם ויכה את-המים, ויחצו הנה והנה; ויעברו שניהם בחרבה: 9 ויהי כעברם, ואליהו אמר אל-אלישע שאל מה אעשה-לך, בטרם אלקח מעמך; ויאמר אלישע, ויהי-נא פי-שנים ברוחך אלי: 10 ויאמר הקשית לשאול; אם-תראה אתי לקח מאתך יהי-לך כן, ואם-אין לא יהיה: 11 ויהי, המה הלכים הלוך ודבר, והנה רכב-אש וסוסי אש, ויפרדו בין שניהם; ויעל אליהו, בסערה השמים: 12 ואלישע ראה, והוא מצעק אבי אבי, רכב ישראל ופרשיו, ולא ראהו עוד; ויחזק בבגדיו, ויקרעם לשנים קרעים: 13 וירם את-אדרת אליהו, אשר נפלה מעליו; וישב ויעמד על-שפת הירדן: 14 ויקח את-אדרת אליהו אשר-נפלה מעליו ויכה את-המים, ויאמר איה יהוה אלהי אליהו; אף-הוא ויכה את-המים, ויחצו הנה והנה, ויעבר אלישע: 15 ויראהו בני-הנביאים אשר-ביריחו מנגד, ויאמרו, נחה רוח אליהו על-אלישע; ויבאו לקראתו, וישתחוו-לו ארצה: 16 ויאמרו אליו הנה-נא יש-את-עבדיך חמשים אנשים בני-חיל, ילכו נא ויבקשו את-אדניך, פן-נשאו רוח יהוה, וישלכהו באחד ההרים, או באחת הגיאות (הגאיות); ויאמר לא תשלחו: 17 ויפצרו-בו עד-בש ויאמר שלחו; וישלחו חמשים איש, ויבקשו שלשה-ימים ולא מצאהו: 18 וישבו אליו, והוא ישב ביריחו; ויאמר אלהם, הלוא-אמרתי אליכם אל-תלכו: 19 ויאמרו אנשי העיר אל-אלישע, הנה-נא מושב העיר טוב, כאשר אדני ראה; והמים רעים והארץ משכלת: 20 ויאמר, קחו-לי צלחית חדשה, ושימו שם מלח; ויקחו אליו: 21 ויצא אל-מוצא המים, וישלך-שם מלח; ויאמר כה-אמר יהוה, רפאתי למים האלה, לא-יהיה משם עוד מות ומשכלת: 22 וירפו המים, עד היום הזה; כדבר אלישע אשר דבר: פ
23 ויעל משם בית-אל; והוא עלה בדרך, ונערים קטנים יצאו מן-העיר, ויתקלסו-בו ויאמרו לו, עלה קרח עלה קרח: 24 ויפן אחריו ויראם, ויקללם בשם יהוה; ותצאנה שתים דבים מן-היער, ותבקענה מהם, ארבעים ושני ילדים: 25 וילך משם אל-הר הכרמל; ומשם שב שמרון: פ