ג ויהורם בן-אחאב, מלך על-ישראל בשמרון, בשנת שמנה עשרה, ליהושפט מלך יהודה; וימלך שתים-עשרה שנה: 2 ויעשה הרע בעיני יהוה, רק לא כאביו וכאמו; ויסר את-מצבת הבעל, אשר עשה אביו: 3 רק בחטאות ירבעם בן-נבט אשר-החטיא את-ישראל דבק; לא-סר ממנה: ס 4 ומישע מלך-מואב היה נקד; והשיב למלך-ישראל מאה-אלף כרים, ומאה אלף אילים צמר: 5 ויהי כמות אחאב; ויפשע מלך-מואב במלך ישראל: 6 ויצא המלך יהורם ביום ההוא משמרון; ויפקד את-כל-ישראל: 7 וילך וישלח אל-יהושפט מלך-יהודה לאמר, מלך מואב פשע בי, התלך אתי אל-מואב למלחמה; ויאמר אעלה, כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך: 8 ויאמר אי-זה הדרך נעלה; ויאמר דרך מדבר אדום: 9 וילך מלך ישראל ומלך-יהודה ומלך אדום, ויסבו דרך שבעת ימים; ולא-היה מים למחנה ולבהמה אשר ברגליהם: 10 ויאמר מלך ישראל; אהה כי-קרא יהוה, לשלשת המלכים האלה, לתת אותם ביד-מואב: 11 ויאמר יהושפט, האין פה נביא ליהוה, ונדרשה את-יהוה מאותו; ויען אחד מעבדי מלך-ישראל ויאמר, פה אלישע בן-שפט, אשר-יצק מים על-ידי אליהו: 12 ויאמר יהושפט, יש אותו דבר-יהוה; וירדו אליו, מלך ישראל ויהושפט ומלך אדום: 13 ויאמר אלישע אל-מלך ישראל מה-לי ולך, לך אל-נביאי אביך, ואל-נביאי אמך; ויאמר לו מלך ישראל, אל, כי-קרא יהוה לשלשת המלכים האלה, לתת אותם ביד-מואב: 14 ויאמר אלישע, חי-יהוה צבאות אשר עמדתי לפניו, כי, לולי פני יהושפט מלך-יהודה אני נשא; אם-אביט אליך ואם-אראך: 15 ועתה קחו-לי מנגן; והיה כנגן המנגן, ותהי עליו יד-יהוה: 16 ויאמר כה אמר יהוה; עשה הנחל הזה גבים גבים: 17 כי-כה אמר יהוה, לא-תראו רוח ולא-תראו גשם, והנחל ההוא ימלא מים; ושתיתם אתם ומקניכם ובהמתכם: 18 ונקל זאת בעיני יהוה; ונתן את-מואב בידכם: 19 והכיתם כל-עיר מבצר וכל-עיר מבחור, וכל-עץ טוב תפילו, וכל-מעיני-מים תסתמו; וכל החלקה הטובה, תכאבו באבנים: 20 ויהי בבקר כעלות המנחה, והנה-מים באים מדרך אדום; ותמלא הארץ את-המים: 21 וכל-מואב שמעו, כי-עלו המלכים להלחם בם; ויצעקו, מכל חגר חגרה ומעלה, ויעמדו על-הגבול: 22 וישכימו בבקר, והשמש זרחה על-המים; ויראו מואב מנגד את-המים אדמים כדם: 23 ויאמרו דם זה, החרב נחרבו המלכים, ויכו איש את-רעהו; ועתה לשלל מואב: 24 ויבאו אל-מחנה ישראל, ויקמו ישראל ויכו את-מואב, וינסו מפניהם; ויבו- (ויכו-) בה, והכות את-מואב: 25 והערים יהרסו וכל-חלקה טובה ישליכו איש-אבנו ומלאוה, וכל-מעין-מים יסתמו וכל-עץ-טוב יפילו, עד-השאיר אבניה בקיר חרשת; ויסבו הקלעים ויכוה: 26 וירא מלך מואב, כי-חזק ממנו המלחמה; ויקח אותו שבע-מאות איש שלף חרב, להבקיע אל-מלך אדום ולא יכלו: 27 ויקח את-בנו הבכור אשר-ימלך תחתיו, ויעלהו עלה על-החמה, ויהי קצף-גדול על-ישראל; ויסעו מעליו, וישבו לארץ: פ