ז ויאמר אלישע, שמעו דבר-יהוה; כה אמר יהוה, כעת מחר סאה-סלת בשקל, וסאתים שערים בשקל בשער שמרון: 2 ויען השליש אשר-למלך נשען על-ידו את-איש האלהים ויאמר, הנה יהוה, עשה ארבות בשמים, היהיה הדבר הזה; ויאמר, הנכה ראה בעיניך, ומשם לא תאכל: ס 3 וארבעה אנשים היו מצרעים פתח השער; ויאמרו איש אל-רעהו, מה, אנחנו ישבים פה עד-מתנו: 4 אם-אמרנו נבוא העיר והרעב בעיר ומתנו שם, ואם-ישבנו פה ומתנו; ועתה, לכו ונפלה אל-מחנה ארם, אם-יחינו נחיה, ואם-ימיתנו ומתנו: 5 ויקומו בנשף, לבוא אל-מחנה ארם; ויבאו, עד-קצה מחנה ארם, והנה אין-שם איש: 6 ואדני השמיע את-מחנה ארם, קול רכב קול סוס, קול חיל גדול; ויאמרו איש אל-אחיו, הנה שכר-עלינו מלך ישראל את-מלכי החתים ואת-מלכי מצרים לבוא עלינו: 7 ויקומו וינוסו בנשף, ויעזבו את-אהליהם, ואת-סוסיהם ואת-חמריהם, המחנה כאשר-היא; וינסו אל-נפשם: 8 ויבאו המצרעים האלה עד-קצה המחנה, ויבאו אל-אהל אחד ויאכלו וישתו, וישאו משם, כסף וזהב ובגדים, וילכו ויטמנו; וישבו, ויבאו אל-אהל אחר, וישאו משם, וילכו ויטמנו: 9 ויאמרו איש אל-רעהו לא-כן אנחנו עשים, היום הזה יום-בשרה הוא, ואנחנו מחשים, וחכינו עד-אור הבקר ומצאנו עוון; ועתה לכו ונבאה, ונגידה בית המלך: 10 ויבאו, ויקראו אל-שער העיר, ויגידו להם לאמר, באנו אל-מחנה ארם, והנה אין-שם איש וקול אדם; כי אם-הסוס אסור והחמור אסור, ואהלים כאשר-המה: 11 ויקרא השערים; ויגידו בית המלך פנימה: 12 ויקם המלך לילה, ויאמר אל-עבדיו, אגידה-נא לכם, את אשר-עשו לנו ארם; ידעו כי-רעבים אנחנו, ויצאו מן-המחנה להחבה בהשדה (בשדה) לאמר, כי-יצאו מן-העיר ונתפשם חיים, ואל-העיר נבא: 13 ויען אחד מעבדיו ויאמר, ויקחו-נא חמשה מן-הסוסים הנשארים אשר נשארו-בה, הנם, ככל-ההמון (המון) ישראל אשר נשארו-בה, הנם ככל-המון ישראל אשר-תמו; ונשלחה ונראה: 14 ויקחו שני רכב סוסים; וישלח המלך אחרי מחנה-ארם לאמר לכו וראו: 15 וילכו אחריהם עד-הירדן, והנה כל-הדרך, מלאה בגדים וכלים, אשר-השליכו ארם בהחפזם (בחפזם); וישבו המלאכים, ויגדו למלך: 16 ויצא העם, ויבזו את מחנה ארם; ויהי סאה-סלת בשקל, וסאתים שערים בשקל כדבר יהוה: 17 והמלך הפקיד את-השליש אשר-נשען על-ידו על-השער, וירמסהו העם בשער וימת; כאשר דבר איש האלהים, אשר דבר, ברדת המלך אליו: 18 ויהי, כדבר איש האלהים, אל-המלך לאמר; סאתים שערים בשקל, וסאה-סלת בשקל, יהיה כעת מחר, בשער שמרון: 19 ויען השליש את-איש האלהים ויאמר, והנה יהוה, עשה ארבות בשמים, היהיה כדבר הזה; ויאמר, הנך ראה בעיניך, ומשם לא תאכל: 20 ויהי-לו כן; וירמסו אתו העם בשער וימת: ס