יב אהב מוסר אהב דעת; ושנא תוכחת בער: 2 טוב, יפיק רצון מיהוה; ואיש מזמות ירשיע: 3 לא-יכון אדם ברשע; ושרש צדיקים, בל-ימוט: 4 אשת-חיל עטרת בעלה; וכרקב בעצמותיו מבישה: 5 מחשבות צדיקים משפט; תחבלות רשעים מרמה: 6 דברי רשעים ארב-דם; ופי ישרים, יצילם: 7 הפוך רשעים ואינם; ובית צדיקים יעמד: 8 לפי-שכלו יהלל-איש; ונעוה-לב, יהיה לבוז: 9 טוב נקלה ועבד לו; ממתכבד, וחסר-לחם: 10 יודע צדיק נפש בהמתו; ורחמי רשעים, אכזרי: 11 עבד אדמתו ישבע-לחם; ומרדף ריקים חסר-לב: 12 חמד רשע מצוד רעים; ושרש צדיקים יתן: 13 בפשע שפתים מוקש רע; ויצא מצרה צדיק: 14 מפרי פי-איש ישבע-טוב; וגמול ידי-אדם, ישוב (ישיב) לו: 15 דרך אויל ישר בעיניו; ושמע לעצה חכם: 16 אויל, ביום יודע כעסו; וכסה קלון ערום: 17 יפיח אמונה יגיד צדק; ועד שקרים מרמה: 18 יש בוטה כמדקרות חרב; ולשון חכמים מרפא: 19 שפת-אמת תכון לעד; ועד-ארגיעה, לשון שקר: 20 מרמה בלב-חרשי רע; וליעצי שלום שמחה: 21 לא-יאנה לצדיק כל-און; ורשעים, מלאו רע: 22 תועבת יהוה שפתי-שקר; ועשי אמונה רצונו: 23 אדם ערום כסה דעת; ולב כסילים, יקרא אולת: 24 יד-חרוצים תמשול; ורמיה, תהיה למס: 25 דאגה בלב-איש ישחנה; ודבר טוב ישמחנה: 26 יתר מרעהו צדיק; ודרך רשעים תתעם: 27 לא-יחרך רמיה צידו; והון-אדם יקר חרוץ: 28 בארח-צדקה חיים; ודרך נתיבה אל-מות: