יח לתאוה יבקש נפרד; בכל-תושיה, יתגלע: 2 לא-יחפץ כסיל בתבונה; כי, אם-בהתגלות לבו: 3 בבוא-רשע בא גם-בוז; ועם-קלון חרפה: 4 מים עמקים דברי פי-איש; נחל נבע, מקור חכמה: 5 שאת פני-רשע לא-טוב; להטות צדיק, במשפט: 6 שפתי כסיל יבאו בריב; ופיו, למהלמות יקרא: 7 פי-כסיל מחתה-לו; ושפתיו, מוקש נפשו: 8 דברי נרגן כמתלהמים; והם, ירדו חדרי-בטן: 9 גם מתרפה במלאכתו; אח הוא, לבעל משחית: 10 מגדל-עז שם יהוה; בו-ירוץ צדיק ונשגב: 11 הון עשיר קרית עזו; וכחומה נשגבה, במשכיתו: 12 לפני-שבר יגבה לב-איש; ולפני כבוד ענוה: 13 משיב דבר בטרם ישמע; אולת היא-לו, וכלמה: 14 רוח-איש יכלכל מחלהו; ורוח נכאה, מי ישאנה: 15 לב נבון יקנה-דעת; ואזן חכמים, תבקש-דעת: 16 מתן אדם ירחיב לו; ולפני גדלים ינחנו: 17 צדיק הראשון בריבו; יבא- (ובא-) רעהו, וחקרו: 18 מדינים ישבית הגורל; ובין עצומים יפריד: 19 אח, נפשע מקרית-עז; ומדונים (ומדינים), כבריח ארמון: 20 מפרי פי-איש תשבע בטנו; תבואת שפתיו ישבע: 21 מות וחיים ביד-לשון; ואהביה, יאכל פריה: 22 מצא אשה מצא טוב; ויפק רצון, מיהוה: 23 תחנונים ידבר-רש; ועשיר, יענה עזות: 24 איש רעים להתרעע; ויש אהב, דבק מאח: