כד אל-תקנא באנשי רעה; ואל-תתאו (תתאיו), להיות אתם: 2 כי-שד יהגה לבם; ועמל, שפתיהם תדברנה: 3 בחכמה יבנה בית; ובתבונה, יתכונן: 4 ובדעת חדרים ימלאו; כל-הון יקר ונעים: 5 גבר-חכם בעוז; ואיש-דעת, מאמץ-כח: 6 כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה; ותשועה, ברב יועץ: 7 ראמות לאויל חכמות; בשער, לא יפתח-פיהו: 8 מחשב להרע; לו, בעל-מזמות יקראו: 9 זמת אולת חטאת; ותועבת לאדם לץ: 10 התרפית ביום צרה, צר כחכה: 11 הצל לקחים למות; ומטים להרג, אם-תחשוך: 12 כי-תאמר, הן לא-ידענו זה הלא-תכן לבות הוא-יבין, ונצר נפשך הוא ידע; והשיב לאדם כפעלו: 13 אכל-בני דבש כי-טוב; ונפת מתוק, על-חכך: 14 כן דעה חכמה, לנפשך אם-מצאת ויש אחרית; ותקותך, לא תכרת: פ
15 אל-תארב רשע לנוה צדיק; אל-תשדד רבצו: 16 כי שבע יפול צדיק וקם; ורשעים, יכשלו ברעה: 17 בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח; ובכשלו, אל-יגל לבך: 18 פן-יראה יהוה ורע בעיניו; והשיב מעליו אפו: 19 אל-תתחר במרעים; אל-תקנא, ברשעים: 20 כי לא-תהיה אחרית לרע; נר רשעים ידעך: 21 ירא-את-יהוה בני ומלך; עם-שונים, אל-תתערב: 22 כי-פתאם יקום אידם; ופיד שניהם, מי יודע: ס 23 גם-אלה לחכמים; הכר-פנים במשפט בל-טוב: 24 אמר לרשע צדיק אתה יקבהו עמים; יזעמוהו לאמים: 25 ולמוכיחים ינעם; ועליהם, תבוא ברכת-טוב: 26 שפתים ישק; משיב, דברים נכחים: 27 הכן בחוץ מלאכתך, ועתדה בשדה לך; אחר, ובנית ביתך: פ
28 אל-תהי עד-חנם ברעך; והפתית, בשפתיך: 29 אל-תאמר, כאשר עשה-לי כן אעשה-לו; אשיב לאיש כפעלו: 30 על-שדה איש-עצל עברתי; ועל-כרם, אדם חסר-לב: 31 והנה עלה כלו קמשנים, כסו פניו חרלים; וגדר אבניו נהרסה: 32 ואחזה אנכי אשית לבי; ראיתי, לקחתי מוסר: 33 מעט שנות מעט תנומות; מעט חבק ידים לשכב: 34 ובא-מתהלך רישך; ומחסריך, כאיש מגן: פ