ל דברי אגור בן-יקה, המשא נאם הגבר לאיתיאל; לאיתיאל ואכל: 2 כי בער אנכי מאיש; ולא-בינת אדם לי: 3 ולא-למדתי חכמה; ודעת קדשים אדע: 4 מי עלה-שמים וירד מי אסף-רוח בחפניו מי צרר-מים בשמלה, מי הקים כל-אפסי-ארץ; מה-שמו ומה-שם-בנו, כי תדע: 5 כל-אמרת אלוה צרופה; מגן הוא, לחסים בו: 6 אל-תוסף על-דבריו; פן-יוכיח בך ונכזבת: פ
7 שתים שאלתי מאתך; אל-תמנע ממני, בטרם אמות: 8 שוא ודבר-כזב הרחק ממני, ראש ועשר אל-תתן-לי; הטריפני, לחם חקי: 9 פן אשבע וכחשתי ואמרתי, מי יהוה ופן-אורש וגנבתי; ותפשתי, שם אלהי: פ
10 אל-תלשן עבד אל-אדנו (אדניו); פן-יקללך ואשמת: 11 דור אביו יקלל; ואת-אמו, לא יברך: 12 דור טהור בעיניו; ומצאתו, לא רחץ: 13 דור מה-רמו עיניו; ועפעפיו, ינשאו: 14 דור חרבות שניו ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ; ואביונים, מאדם: פ
15 לעלוקה שתי בנות הב הב שלוש הנה לא תשבענה; ארבע, לא-אמרו הון: 16 שאול ועצר רחם ארץ לא-שבעה מים; ואש, לא-אמרה הון: 17 עין תלעג לאב ותבוז ליקהת-אם יקרוה ערבי-נחל; ויאכלוה בני-נשר: פ
18 שלשה המה נפלאו ממני; וארבע (וארבעה), לא ידעתים: 19 דרך הנשר בשמים דרך נחש, עלי צור דרך-אניה בלב-ים; ודרך גבר בעלמה: 20 כן דרך אשה, מנאפת אכלה ומחתה פיה; ואמרה, לא-פעלתי און: פ
21 תחת שלוש רגזה ארץ; ותחת ארבע, לא-תוכל שאת: 22 תחת-עבד כי ימלוך; ונבל, כי ישבע-לחם: 23 תחת שנואה כי תבעל; ושפחה, כי-תירש גברתה: פ
24 ארבעה הם קטני-ארץ; והמה, חכמים מחכמים: 25 הנמלים עם לא-עז; ויכינו בקיץ לחמם: 26 שפנים עם לא-עצום; וישימו בסלע ביתם: 27 מלך אין לארבה; ויצא חצץ כלו: 28 שממית בידים תתפש; והיא, בהיכלי מלך: פ
29 שלשה המה מיטיבי צעד; וארבעה, מיטבי לכת: 30 ליש גבור בבהמה; ולא-ישוב, מפני-כל: 31 זרזיר מתנים או-תיש; ומלך, אלקום עמו: 32 אם-נבלת בהתנשא; ואם-זמות, יד לפה: 33 כי מיץ חלב יוציא חמאה, ומיץ-אף יוציא דם; ומיץ אפים, יוציא ריב: פ